מחשבות על החינוך הדמוקרטי והאנתרופוסופי

השנה בתי הבכורה החלה ללמוד בכיתה א' בכפר סבא.
לי ולאישתי היו לא מעט דיונים על איזה סוג בית ספר כדאי לשלוח אותה  – אנתרופוסופי , דמוקרטי או חינוך ציבורי רגיל.
התחושה שלי היא שבית הספר הציבורי במתכונתו הנוכחית הולך ונהייה לא רלוונטי. בעולם העבודה של עוד 20 שנה מכונות ומחשבים יוכלו להחליף הרבה מהעובדים של היום.
מי שיוכל להפגין חשיבה יצירתית, חשיבה מחוץ לקופסא, חשיבה יזמית יוכל להצליח לשמר את הרלוונטיות שלו טוב יותר.

לא התעצלתי וחקרתי את האפשרויות:
דיברתי עם כמות נכבדה של הורים מכל סוגי בתי הספר. השתתפתי בסיורים ושוחחתי עם מורים (וכן עם בוגרים של בית הספר הדמוקרטי). אשמח ללמוד מהתגובות שלכם על פוסט זה

השיטה האנתרופוסופית (חינוך וולדורף)

חלק לא קטן מהמידע שמובא כאן התקבל מאמא לילדה שלומדת בבית הספר האנתרופוסופי בהוד השרון, שגם למדה את השיטה האנתרופוסופית באופן פורמלי במשך מספר שנים.
יש הקפדה על תזונה בריאה מאוד, עם מינימום של אוכל מעובד. בד"כ במסיבות של אחה"צ יוגש אוכל בריא ופחות חטיפי רעל שקל למצוא במקומות אחרים.
עבורי זו נקודת זכות ענקית לטובת החינוך האנתרופוסופי, שגם מושכת אליה הורים שנושא זה חשוב להם ועם הורים כאלה קל לי למצוא שפה משותפת.
יש תפיסת עולם מובנית שמושכת אחריה אנשי צוות שמאמינים בה ולכן הם עושים את עבודת עם תחושת שליחות ומוטיבציה שזה תמיד טוב.

אנשי הצוות נבחרים בקפידה וצריכים להפגין סט נרחב של כישורים,ישנה התחשבות רבה בצרכיו של הילד שנמצא במרכז. לעיתים על חשבון הוריו של הילד.
לדוגמא בכל השבוע הראשון של כיתה א' הילדים מגיעים לבית הספר לשעתיים בלבד מ 8:00 עד 10:00 להתאקלמות. לא משנה אם הילד כבר מרגיש בנוח ביום השלישי, ההורים עדיין צריכים להמשיך את חופשת הקיץ שלהם בשבוע נוסף.
גודל הכיתות הוא בד"כ סביב 30 ילדים.
בסיור בבית ספר "תמר " בהוד השרון התרשמתי מאוד מהכיתות היפהפיות והמושקעות, עתירות עץ (כולל כל שולחנות התלמידים) ומזמינות מאוד.
יחד עם זאת ההתרשמות שלי הייתה שהחינוך האנתרופוסופי הוא נוקשה, מקובע ואף מיושן ואינו טורח להתאים את עצמו לשינויים שעוברים על החברה המערבית.
לדוגמא ילד שנולד לאחר הראשון ביוני לא יתקבל לבית הספר לכיתה א' כמו חבריו במערכת הציבורית אלא ייאלץ להמתין שנה נוספת.
יש איזו נוקשות סביב התאריך ולא משנה מה היא הבשלות הספציפית של הילד.
יש איזושהי תחושה של אליטיזם שאופפת את בית הספר. לטוב ולרע.
דמי הרישום 500 ש"ח לכיסוי עלויות בדיקת ההתאמה של הילד וההורים לבית הספר. דמי הרישום לא יוחזרו כמובן במקרה של דחייה.
השמועות אומרות שסיכויי הקבלה של ילד שלא למד בגן אנתרופוסופי מבעוד מועד, נמוכים.

דוגמא נוספת לנוקשות היא שכל הילדים בנים ובנות, צריכים בשלב מסוים ללמוד סריגה, גם מי שממש לא אוהב את זה ולא מציג שום כשרון לכך.
מדבר בפיתוח אומנותי – שעתיים בשבוע של סריגה/רקמה/תפירה/קליעה – מכיתה א עד ו- כל שנה אומנות אחרת
ע"פ הגישה האנתרופוסופית זה מפתח תחושה של מסוגלות, קרבה לחומר, וכן מפתח את החשיבה המתמטית.
לעניות דעתי סריגה איננה מיומנות חשובה בימנו. נכון היא יכולה לפתח את המוח ואת הקשר בין היד והראש אבל מדוע לא לבנות רובוטים במקום זאת ?
ניתן דגש רב על אומנות אבל ממה שהתרשמתי, היא איננה חופשית אלא מונחית ומובנית, ומטרתה לפתח את החלק הרגשי בילד.לי לא ברור לי איך זה משפיע על היצירתיות…
ההתייחסות למדעים בכיתות הנמוכות  היא ברמה של הצפייה בתופעות, ולא בניתוח שכלתני שלהן. הצפייה מעוררת עניין ….  רק מאוחר יותר בסוף היסודי הילד יהייה בשל ללמוד ולנתח את עולם המדע….. התפיסה היא שבגילאים הצעירים יש לתת דגש לפעילות הפיזית ולחזור על אותם תכנים שוב ושוב כדי שייקלטו דרך הגוף בצורה חוויתית, החלק הקוגנטיבי עדיין לא בשל ללימודים.
זכורים לי כל מיני טקסים מוזרים מעט כמו הקשה על "גונג" לציון תחילת הלימודים או לחיצת היד של כל תלמיד למורה העומדת בפתח הכיתה ומקבלת את פניו.

מאפיינים דידקטיים של הגישה האנתרופוסופית

  • דגש על ההתנסות העצמית – לימוד בנייה (בבוץ) / סריגה והכנת מזון –  יוצר תחושת מסוגלות
  • חיבור עולם התוכן לשלב הרגשי שהילד נמצא בו החשיבה היא שהילד לומד משהו בצורה הטובה והעמוקה ביותר כאשר זה פוגש אותו בשלב מקביל רגשי .
    למשל – גיל 9 נחשב הגיל שבו הילד עובר התבגרות פנימית שבה הוא נפרד מעולם הילדות והתמימות ולכן בכיתה זאת יחלו לימודי התנך והילד ייפגוש את הפרשה של הגירוש מגן המקבילה לחוויה הפנימית שלו. בחשבון ילמדו שברים בתקופה זאת. במקביל כדי לחזק את הילד בתקופה זאת תהיה העמקה בתחום של בעלי המלאכה- והילדים יעברו התנסות אישית חופפת שתיצור אצלם תחושת מסוגלות
  • לימוד חי
    בכיתות הגבוהות יותר הכיתה כולה מעלה הצגה. ההכנה להצגה היא מהלך כלל כיתתי, מאמץ מאחד- כרוך בהרבה משברים/קשיים שבסופו של דבר מגיע לשיא בתוצר כיתתי מהנה, מגבש ומרשים

    בכיתה ו' לומדים על תרבות יוון. היישום: אירוע ארצי של אולימפיאדה אמיתית.
  • לימוד לפי תקופות ולא לפי מערכת קבועה. בכל תקופה (כחודש וחצי) הנושא נלמד בצורה יומיומית בשיעור הראשי (השיעור שפותח את היום).  לאחר מכן יש הפוגה ועוברים ללמוד תקופה אחרת.
    הלמידה האופטימלית היא כאשר הילד פוגש את הנושא הראשי כל יום באותו שעה, ובכל יום פוגש משהו חדש נוסף.
    לאחר תום ה"תקופה" עוברים ללמוד תקופה אחרת. למשל אחרי תקופת כתיבה, באה תקופת חשבון כמובן שהלמידה בשיעור הראשי היא למידה מגוונת וכוללת תנועה סביב הנושא, שירה סביב הנושא, ציור סביב הנושא
  • 2 תחומי דעת ייחודים לחינוך האנתרופוסופי:

    • רישום צורה-  נלמד בעיקר בכיתות הנמוכות. דרכו הילדים מתוודעים למלאכת רישום , גאומטריה  ( ציורים מורכבים שבהם יש סימטריה , זוויות וכו)
    • אוריתמיה –   תרגול תנועה הרמוני אישי-קבוצתי. שיעור תנועה מונחה – שיכול הזכיר "משחק" בכך שהתנועה היא קבוצתית ושיעור ריקוד – בכך שהוא תנועתי הרמוני..
      זוהי תנועה במרחב  תוך התייחסות למיקום של החברים – מעבר לתנועה הפיזית – יש לכך השלכה בספירה הפנימית.
       מופעי סיום שנה  הם בדרך כלל מפע אוריתימי

 

מבחינה כלכלית בתי הספר האנתרופוסופים נוטים להיות יקרים (בערך 20,000 ש"ח לשנה) ובנוסף לכך יש ממש ציפייה מההורים לקחת חלק פעיל במטלות שונות למשל סידור בית הספר וסיודו לפני תחילת שנת הלימודים לעיתים מטעמים כלכליים ולעיתים – מטעמים ערכיים – שיתוף ההורים בבניית הסביבה של הילד.
כמו כן בכל שבוע מתקיים טיול קצר מחוץ לבית הספר בזמן שעות הלימודים וההורים צריכים לשאת בתורנות של ליווי טיולים אלה .
חשוב עוד לציין שכיום בתי הספר האנתרופוסופיים אינם כוללים תיכון ולכן בסוף כיתה ח' הילד ייאלץ למצוא לעצמו בית ספר חדש.

לסיכום: יש בהחלט גישה סדורה,הילד הוא בפירוש במרכז והמערכת מחליטה בשבילו את מה שהיא מאמינה שהוא הטוב ביותר עבורו. יש בה הרבה נוקשות, טקסים מוקפדים, ואלמנטים רוחניים שאני אישית התקשיתי להתחבר אליהם. יש אלמנטים שמזכירים כת דתית (אם כי אני לא טוען שמדובר בכת) עם מצוות רבות שאין לעדכן אותן לפי רוח הזמן our way or the highway

הגישה הדמוקרטית

אני ואישתי החלטנו לרשום את בתנו לבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא והשתתפנו בסיור מוקדם בבית הספר. 
מה שאתאר מעתה רלוונטי אך ורק לבית הספר הסצפיפי בכפר סבא ואין להסיק מכך על בתי ספר אחרים.
הדבר הראשון שחוויתי בסיור הוא הכמות הגדולה של ירוק בעינייםfields3 – בית הספר נמצא פיזית בתוך מתחם החווה החקלאית ומוקף בשדות חקלאיים ועשיר בעצים ושבילים ירוקים והרבה גינה ודשא
אין שם בנינים רבי קומות אלא בעיקר מבנים חד קומתיים כמו אוסף של בתים פרטיים

demov

מוזיקה שלווה בקעה מרמקול שהועמד בפתח הנגרייה, שמייד החזירה אותי לתיכון תלמה ילין בו אני למדתי והרגשתי תחושה חזקה של נוסטלגיה
את הסיור העבירו לנו תלמידים מבית הספר והייתי המום מרמת הבגרות שהם הפגינו – הם דיברו על בחירה ועל לקיחת אחריות אישית והציגו גישה שאופיינית יותר לאנשים בסוף שנות העשרים לחייהם. התלמידים שמחים לחזור ללימודים בסוף החופש הגדול ואוהבים להגיע לבית הספר… הישג ענק בפני עצמו…
נכנסתי לשיעור תנ"ך בחטיבת הביניים וראיתי 7 ילדים יושבים בצורת ח' מול המורה.
נכנסתי לשיעור עברית בכיתה א' וראיתי 12 ילדים יושבים ומולם מזנון פלאפל למהדרין אמיתי בתוך הכיתה לרגל לימוד האות פ', ומי עזר למורה להעביר את השיעור החוויתי ? ביתה הגדולה יותר שלומדת ביסודי…
יש תחושה של קבלת האחר והשונה והרבה מרחב פעילות לכל אחד… אין תחושה של דיסטנס בין המורים ובין התלמידים. ערכי הדמוקרטיה והשיוון בולטים בנוכחותם. למשל להורים ,לתלמידים, ולמורים יש קול שווה בכל ההצבעות שמתבצעות ב"פרלמנט".
סעיפי תקציב בית הספר מובאים לידיעת כל חברי הקהילה ועומדים להצבעה.
בית הספר מקיים שיתוף פעולה עם בית הספר בטייבה השכנה והילדים יכולים ללמוד ערבית כבר החל מכיתה א – צעד מבורך וחכם.


תלמידים משתתפים באופן פעיל בועדות השונות כמו ועדת משמעת שהיא הפורום ליישוב סכסוכים – תלמיד יכול להעמיד תלמיד אחר או אף מורה אחר לוועדת משמעת אם חש שנגרם לו עוול
לפני מספר שנים הוחלט בפרלמנט שאין מבחנים עד כיתה יוד (אבל כן יש עבודות ושיעורי בית)
אחת הטענות כנגד שיטת "ללא בחינות" היא שאין דרך לאמוד את מצבו האמיתי של הילד בכל שיעור ושיעור אבל חשוב לזכור שכאשר מספר התלמידים בכיתה הוא 10 -15 תלמידים המורה יודע בדיוק מה המצב עם כל תלמיד.
בנוסף: אחת מ 2 החובות היחידות של התלמידים היא להשתתף בפגישה אישית שבועית מול החונך שלו: עוד כלי למישוש הדופק אצל התלמידים (התלמידים בוחרים את החונך שלהם)
החובה השנייה היא להגיע למפגש הבוקר הפותח את יום הלימודים בשעה 8:30 בכל יום.
אני מוכרח להודות שמחצית השעה הנוספת הזו בבוקר מצילה אותנו מאיחורים ומקטינה את הלחץ.

כמו כן אין תעודות, אין צלצולים, אין תלבושת אחידה ואין הפסקות. הגבולות בין אזור בית הספר ובין מבני החווה החקלאית הם וירטואליים ואינם מסומנים. יש משהו נכון בעיני שהתלמידים מתרגלים מגיל צעיר להתנהל במערכת עם עמימות (אין גבולות אין צלצלולים אין הפסקות ברורות) ולהביא את ההבחנה של מתי כן ומה לא מבפנים ולא מתוך כוחות אקסטרניים.

בית הספר מתנהג כמו אוניברסיטה, יש סילבוס וכל ילד בוחר לעצמו את השיעורים שאליהם הוא רוצה להתחייב ובאחריותו להגיע אליהם לאורך כל השנה.
הוא רשאי לבחור לבלות שיעור בחצר או "בית" שהוא מבנה כמו מועדון (לבוגרים) או כמו גן (לקטנים) ששם ניתן לעשות כרצונך – לקרוא, לשחק, לצייר, לאכול, לנוח או לנפוש עם אחרים.
יש תמיד מורה שנמצא בתורנות בחצר וכן מורה ב"בית" הקטנים

רסיטל מגמת מוזיקה ביום שישי בצהריים

רסיטל מגמת מוזיקה ביום שישי בצהריים

בתפיסת בית הספר יש המון צורות ללמידה מעבר ללמידה פרונטלית שמוכרת לנו – למשל האינטראקציות החברתיות בחצר (משא ומתן , עימות, פשרה וכ"ו) הן לא פחות חשובות מלימודים עיונייים בכיתה
ישנן גם מרכזי למידה שבהם נמצא מורה ומי שרוצה יכול לבוא לשם וללמוד בקצב אישי בהדרכת המורה.
ההורים והתלמידים גם מוזמנים לבוא וללמד נושאים שמענינים אותם במסגרת שעות קבועות ("רצועות") שמוקצות לשם כך במערכת.
גם השיעורים הפרונטליים הם בדרך כלל בפורום קטן ונעים – ראשית מי שלא רוצה לא נמצא שם, שנית יש מבחר של שיעורים אז לא כולם בוחרים את אותו שיעור ושלישית – אפילו בשיעורים ה"מבוקשים" כמו עברית וחשבון
יש בדרך כלל 2 מורות לכיתה או 2 קבוצות של למידה כך שאין זה נפוץ לראות שיעור שבו יש יותר מ 15 ילדים על מורה בודד
מפגש הבוקר שבו כל חונך יושב עם התלמידים בקבוצה שלו הוא קטן ואינטימי – 12 ילדים בכל קבוצה.
למעשה בבית הספר אין את המושג של "כיתה " מכיוון שכל ילד בוחר את השיעורים שלו בנפרד – בית הספר הוא רב גילאי ולכן ילד בכיתה א יכול להיות בשיעור עם ילד בכיתה ב
בהרבה מובנים בית הספר הזה נראה כמו משפחה אחת גדולה: רואים שמיניסטים לצד ילדי יסודי ולצד הקטנטנים של כיתה א כמו במשפחה אמיתית.
יש משהו מלבב בלראות את מגוון הגילאים כולם באותו מתחם. יש תחושה חזקה של חופש, לפחות בכיתות הנמוכות… מודה שאני מקנא בהם…
מעבר לכך למרות שקמפוס בית הספר הוא רחב ידיים הרי שמספר התלמידים בו הוא קטן עקב מיעוט מבנים וחללים. בכל שכבה יש 30 ילדים לכל היותר.
בסה"כ בית הספר כולו מונה פחות מ 400 תלמידים בכיתות א – י"ב
הורים שילד אחד שלהם לומד בבית הספר נוטים לשלוח גם את שאר ילדיהם לשם (וקבלתם לבתי הספר אינה מותנית בהגרלה כמו בדרך כלל אלא היא אוטומטית)
וכך בית הספר הוא קהילה של 250 משפחות וכולם מכירים את כולם עם הזמן
פחות סביר שתלמיד יעלם מאטפורית בבית הספר כי הוא פשוט קטן ואינטימי מידי לכך…

מתוך חוקת בית הספר:

ההורים הם שותפים מלאים בחיי בית הספר בכלל ובחיי ילדם בבית הספר בפרט. לפיכך ההורים מוזמנים לתרום ולהשפיע על התפתחותו של בית הספר, כל אחד כפי יכולתו, בהתאם לחוקה זאת, תוך תיאום עם צוות בית הספר וקבלת סיוע ממנו.

יש המון הזדמנויות העצמה לתלמיד: למשל להשתתף בועדת טיולים או בועדת משמעת או בועדת פרלמנט
בבית ספר יש עושר של שיעורים. למשל המבחר של כיתה א': מחול, אומנות, פיסול, פירוקים והרכבות, משחקי חשיבה, תאטרון, חקלאות, מוזיקה,טבע ,גאוגרפיה, תנ"ך, חשבון, עברית, ערבית, שעת סיפור, חגים ומועדים,מחשבים
רק שהשיעורים לא נקראים כך. חשבון נקרא "שלוש ועוד כחול" כדי שנחשוב מה מותר לחבר עם מה, עברית: פטפוטי אותיות, גאוגרפיה: מסעות רחוקים, תנ"ך נקרא "הגיע הזמן לברוא את העולם"
התרשמתי שהמורים מאוד אוהבים את העבודה שלהם, יש להם חופש פעולה ומגוון,הם יכולים ללמד ילדים צעירים או מבוגרים, יש להם תחושה של שליחות ומוטיבציה, וכשכיף להם – כיף גם לילדים.

20160304_095007
הטלפונים הניידים של כל מורי בית הספר מפורסמים בידיעון וכל הורה מוזמן להתקשר ולברר מול כל מורה את מצבו של הילד.
התרשמתי ממערכת שאינה דוגלת בדוגמטיות והיררכיה ברורה – לכולם יש קול שווה – אף אחד לא מתיימר לדעת את כל התשובות אלא יש תהליך של חיפוש תשובות משותף.
מנסיוני אדם חייב למצוא דרכים פנימיות להניע את עצמו ולא לסמוך על לחץ והכתבות מבחוץ (צלצלול בתום השיעור, שיעורי חובה, מבחנים וכ"ו), אדם חייב ללמוד לבחור ולהתמודד עם כמות האפשרויות האדירה שהעולם שלנו מציע, ואין כמו בית הספר הדמוקרטי ללמד את הילד את העקרונות הללו, ולאפשר לו 12 שנה לתרגל את נושא הבחירה.
נכון – כשהם רק עולים לכיתה א' הם לא יודעים עדיין לבחור והם זקוקים להכוונה אבל מהר מאוד הם סופגים את הערכים הללו ולומדים להקשיב לעצמם, לקול הפנימי שלהם שיודע מה נכון בשבילם, להתחבר ל PASSION שלהם, גם אם זה אומר לצאת מדי שבוע לבית ספר סמוך (שנמצא בהסכם) כדי לגשת לבגרות במגמה שאיננה נלמדת בבית הספר.

כי כשמכריחים אותך ללמוד את מה שאתה לא רוצה – אתה נוטה לפתח סלידה, אתה עלול לאבד את חדוות הלמידה ואף לפתח חרדת לימודים, ואם גם בוחנים אותך – חרדת בחינות ותחושת כישלון.

אז מה הכל מושלם ?
המכשול העיקרי הוא שרק מיעוט הנרשמים מתקבל – מתוך 80-100 נרשמים חדשים לכיתה א רק 30 מתקבלים ויש כמובן עדיפות לאחים של תלמידים שכבר לומדים בבית הספר כי הבחירה בחינוך דמוקרטי היא בחירה של משפחה ולא סביר לצפות שאח אחד במשפחה יקבל חינוך דמוקרטי ואח שני יקבל את החינוך הציבורי הנוקשה הרבה יותר.

הקבלה לכיתה א' בבית הספר מתבצעת על ידי הגרלה שנערכת בעיריית כפר סבא – בית הספר לא מעורב כלל ברשימת התלמידים שהוא מקבל.
לכיתות הבאות כבר הרבה יותר קשה להתקבל כי זה רק כנגד ילד שבחר לעזוב את בית הספר ופינה את מקומו. חלון הזדמנויות נוסף הוא כיתה ז כיוון שבסוף כיתה ו יש תלמידים שבוחרים לעזוב כי מרגישים שבית הספר קטן מידי מבחינה חברתית עבורם ורוצים להיחשף לשכבה גדולה יותר של חברים פוטנציאלים עם המעבר לחטיבת הביניים.
אז אם לא הצלחתם להיכנס לכיתה א תוכלו כמובן להמשיך ולנסות מחדש בכל שנה, אבל כיתה ז היא ההזדמנות הגדולה.

המכשול הבא הוא מיקום בית הספר בקצה העיר מה שאומר שחייבים לדאוג להסעות בכוחות עצמך ולא סביר שהילדים משכבת הגיל של הילד יתגוררו ברחוב הסמוך לו -דבר זה מייצר קושי לוגיסטי לא קטן להורים ויש להכיר בכך – יחד עם זאת אם יש משהו ששווה להתאמץ בשבילו זהו חינוך איכותי לילדים
מעבר לכך הורים רבים מרגישים קושי לשחרר ולאפשר לילד לבחור את מה הוא ילמד ומה לא ושאין דרך סטנדרטית לבחון את מצבו הלימודי.
ייתכן תאורטית שילד יגיע לכיתה ג' ועדיין לא ילמד לקרוא – ובית הספר מאפשר זאת! (בפועל זה קורה מעט מאוד)
אמנם בית הספר מלמד עד כיתה י"ב ומגיש לבגרות מלאה – לא כל הילדים בוחרים לגשת לבגרות ויש לקחת זאת בחשבון.
אני אישית הקפדתי לחשוף את בתי הבכורה עוד לפני תחילת הלימודים לחשיבות של לימוד עברית חשבון ואנגלית  – שאר הבחירות שלה פחות מדאיגות אותי. למזלי היא, ורוב חבריה לכיתה בוחרים להיכנס לשיעורים הללו, כך שהמקרים בהם ילד אינו יודע לקרוא בסוף כיתה א הם נדירים. המערכת שאוריאן בחרה לעצמה: (אני מודה שהתבאסתי שסרבה ללמוד מחשבים….)

ו ה ד ג ב א
פטפוטי אותיות ערבית פטפוטי אותיות לטבע באהבה פטפוטי אותיות חגים ומועדים
שרים אנגלית 1:1 חונכת שלוש ועוד כחול פטפוטי אותיות שלוש ועוד כחול שעת סיפור
רצועת חיות בריאת העולם בית מומינים וחיות מסעות רחוקים בית
מרכז חשבון בית מרכז ערבית רצועת ספורט
מחול לטבע באהבה ערבית מחול
תאטרון בית בין הצלילים בית

יש טענות שיש ריבוי של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שמגיעים לבית הספר הדמוקרטי כיוון שהם לא מסתדרים במערכת הציבורית. אני לא יודע עד כמה זה נכון. אבל ממה שהבנתי ברגע שמפסיקים להכריח ילד עם "נפש חופשייה" ללמוד את מה שהוא אינו רוצה הוא מפסיק להיות בעייתי ומוצא את מקומו היכן שמתאים לו (אולי הרבה במגרש הספורט אולי בנגרייה אולי בחצר אולי על התופים בחדר המוזיקה, או שיעורים ספציפיים שהוא בוחר) כך שאף אחד לא מתרגש מכך.
אני כן חושב שהורים לילד עם לקויות למידה או בעיית התנהגות צריכים לחשוב היטב ולהתייעץ האם המסגרת הדמוקרטית היא המקום הטוב ביותר עבורו. 

מבחינה כספית בית הספר איננו חינם אבל המחיר הוא רחוק מהמחיר של בית ספר פרטי. מדובר בבית ספר מוכר ורשמי שמקבל תקציב מלא ממשרד החינוך, ואף יותר מכך כיוון שהוא מוגדר גם בית ספר ניסויי.
העלות הנוספת להורים בהשוואה לבית ספר ציבורי רגיל, על עלויותיו השנות (טיולים ספרי לימוד, דמי ועד וכ"ו) היא פחות מ 5000 ש"ח לשנה שלמה.
מבחינתי העלות היא 0 כיוון שהיא שקולה לעלות של חוג אחד או שניים של אחר הצהריים ומבחינתי מי שלומד שם לא ממש צריך חוגים נוספים כי הם כבר שם: מחול, פיסול, מחשבים מוסיקה וכ"ו. על כל פנים יש מגמה שהתחיל בה שר החינוך לשעבר פירון – של הפחתת העלות להורים משנה לשנה.
לא נתקלתי בשום חינוך לתזונה הבריאה כמו שיש במערכת האנתרופוסופית ואני מאוד מצר על כך.
יש שטוענים שבית הספר הוא חממה ולא מכין אותם לצבא ולחיים האמיתיים בג'ונגל הישראלי.
אני אישית מאמין שיש להשקיע את הטוב ביותר בחינוך במהלך 12 השנים החשובות הללו של הלימודים, אני חושב שבית הספר מצליח להוציא מתוכו אנשים שיודעים לחשוב עבור עצמם ולאו דווקא ללכת בתלם ונותן להם כלים שיאפשרו להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים של המאה ה 21 כולל התמודדות עם המסגרת הצבאית…

לסיכום: הן הגישה האנתרופוסופית והן הדמוקרטית רואות את הילד וצרכיו במרכז. בחינוך האנתרופוסופי בוחרים בשבילו ובחינוך הדמוקרטי מאפשרים לו לבחור.
שני בתי הספר בהם סיירתי הזכירו לי מין גן עדן קטן וחלומי, ואני מאמין שחלק גדול מרושם זה נעוץ בצוות החינוכי, בתחושת השליחות שלו, ובקהילה הקטנה שנוצרת סביב בית הספר.
לכל גישה יש יתרונות וחסרונות אבל בעיני שניהן טובות יותר מהחינוך הציבורי, התחרותי, ההיררכי, מוכוון התוצאה והנוקשה. בהצלחה.
המשך קריאה…

מה אתה מאמין לתיאוריות קונספירציה ?

חלק מהתגובות שקיבלתי על הפוסט למה אף אחד לא מדבר על חנה פולינג

הן בסגנון של "עוד אחד מההזויים שמאמינים בתאוריות קונספירציה שהופרכו אינספור פעמים ע"י המדע"
אני מציע לכל מי שחושב כך לקרוא קצת על קונספירציה מדכאת בציניות שלה
חושף שחיתות מתוך ה CDC שמתאר את הסתרה של ה CDC של שיעור אוטיזם גבוה פי 3.4 אצל ילדים אפריקנים אמריקאים שקיבלו את החיסון המשולש לפני גיל 3 לעומת אלו שקיבלו אותו לאחר גיל 3
מדוע לא שמענו על זה בתקשורת הישראלית ?
קטע מתוך דיון בקונגרס שכולל תיאור ההודאה של חושף השחיתויות ד"ר תומפסון

ולמי שתפסתי את תשומת לבו ומוכן להשקיע שעה הנה ראיון חדש שפורסם עם ד"ר אנדרו וויקפילד אחד החוקרים המושמצים ביותר בהיסטוריה של הרפואה
ולהחליט לעצמו למי הוא מאמין

למה אף אחד לא מדבר על חנה פולינג ?

ניסוי קטן: נסו לחפש בגוגל את השם חנה פולינג בעברית . נסו גם אנה פולינג. כל הקישורים שתקבלו הם אתרים אלטרנטיבים או פייסבוק ולא שום אתר חדשות מרכזי. אולי רק בתגובות בבלוגים.
למעשה כל כך מעט נכתב עליה בעברית שהפוסט הזה שאתם קוראים עולה (אצלי) כתוצאה השלישית בגוגל.

לי זה נראה מוזר כי אם תחפשו באנגלית Hannah Poling  תמצאו קישורים מאתרים גדולים כמו CBS News או  Huffington Post וגם NY Times

בוא ננסה זאת עם ילד נוסף: חפשו ביילי בנקס או בילי בנקס . שוב, תמצאו רק תוצאות מבלוגים פייסבוק ואתרים אלטרנטיבים. התקשורת הישראלית הרשמית לא מצאה מעולם סיבה להזכיר אותם
ובאנגלית ?  HuffingtonPost פרסם את המסמך הרשמי של פסיקת בית המשפט  בנושא הילד הנ"ל וכן כתב עליו ועל חנה כאן

מה מיוחד בילדים האלה ? שום דבר פרט לעובדה שבית המשפט האמריקאי המיוחד לענייני פגיעות מחיסונים הכיר בכך שהם נסוגו לאוטיזם כתוצאה מחיסון (במקרה של ביילי בנקס מדובר על MMR)
הפיצוי במקרה של חנה פולינג מעל מיליון וחצי דולר (ועוד חצי מיליון נוספים בכל שנה). החומה הבצורה ששללה כל קשר בין חיסונים ואוטיזם מתחילה להציג סדק קטן ?
ומי שיחפור עוד יגלה גם את מדיסון היאט שגם היא זכתה לפיצוי כבר בשנת 2002 מאותן סיבות

בתחקיר שנעשה ברשת CBS News התגלה שהיו עוד לפחות 9 מקרים של פיצויים שנפסקו למשפחות שילדיהן פיתחו סימפטומים של אוטיזם בעקבות חיסון
אפשר לקרוא עליהם כאן (חפשו את המילה BANKs)

רוצים עוד דוגמה ? בבקשה

מדוע העיתונות הישראלית נמנעת מלפרסם את המידע הזה ?
האם אין להורים בישראל זכות לדעת ?
האם בישראל המתקדמת שלנו יש מקום לפטרנליזם כזה שבו כדי להימנע מיצירת פאניקה אצל ההורים פשוט מעלימים מהם מידע?
מדוע אתרי החדשות משתפים פעולה עם האינטרסים של רשויות הבריאות בנושא הזה?

רוצים לדעת את התשובה ? הנה רמז

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים מעדכן על מאבק בשתי חזיתות (14.5.09):
בחזית החיסונים - בתגובה לכתבת אנטי של מנחם בן במעריב, פרסם האיגוד יחד עם כל איגודי רפואת הילדים את  תגובת המומחים. תגובה זו פורסמה כעת באתר NRG
בנוסף קיבלנו את תגובת עורך מעריב:
קיבלתי את מכתבכם ואני מסכים לאמור בו. אתר NRG יפרסם את המאמר המצורף למכתב.
בנוסף, הנחתי את העורכים שמעשים כאלו לא יישנו.
בברכה,
דורון גלעזר
עורך ראשי, מעריב

המידע הנ"ל מופיע כאן
ואני אומר: מזל שיש לנו עיתונות חופשית

האם כל זה מתחבר לכם לתחושות שחשתם בעת קמפיין חיסון הפוליו ההמוני בקיץ האחרון ?
למה בארץ לא מפרסמים את קיומה של קרן לאומית לפיצוי נפגעי חיסונים ? (ואתם משלמים עליה מכיסכם – מתוך התשלום לטיפת חלב)

בארה"ב יש מקרים רבים של תביעות שמסתכמות בפיצוי אבל רק בתנאי שההורים נמנעים מלהזכיר אוטיזם . מותר לציין "נזק מוחי" או אנצפלופתיה  רק לא אוטיזם

שלושה מיליארד דולר כבר שולמו כפיצויים לנפגעי חיסונים על ידי ממשלת ארצות הברית 

גם בבריטניה הדיון הציבורי בנושא החיסונים הרבה יותר מתקדם מכאן, לדוגמה מי שהיה המדען הראשי של משרד הבריאות הבריטי אמר את הדברים הבאים:
סירובן של ממשלות לבדוק מהן הסיכונים [בחיסוני ה MMR לגרום לאוטיזם] כראוי עשוי להתברר כאחד הסקנדלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הרפואה..

ואצלנו? דאגו להאכיל את הציבור שהחוקר אנדרו וייקפילד שסה"כ דיווח על מחלת מעיים חדשה האופיינית לילדים שנסוגו לאוטיזם לאחר חיסון ה MMR. המחקר שלו ציין במפורש שלא נמצא קשר סיבתי בין אוטיזם לחיסון והוא הציע להמשיך לחקור את הקשר האפשרי לחיסון ובתור אמצעי זהירות מונעת, אמר במסיבת עיתונאים שהוא היה מפצל את החיסון לחיסונים נפרדים.
הפכו אותו לרמאי ושרלטן שגרם נזק ומחקו את המחקר שלו מ Lancet. הוא והשותף שלו עברו הליך משמעתי בועדת האתיקה הרפואית ששללה להם את הרישיון לעסוק ברפואה. השותף פרופסור ג'ון ווקר סמית פנה לבית המשפט הבריטי והלה השיב לו את הרשיון וקרע לגזרים את תהליך קבלת ההחלטות של ועדת האתיקה. הבעייה שהליך כזה עלה לו בערך 600 אלף פאונד…
פחות היה חשוב לתקשורת להזכיר שהמחקר שעשו וייקפילד ויותר מעשרת שותפיו שוחזר ב 5 מדינות שונות  ושהורי הילדים שהיו חלק מהמחקר מעולם לא התלוננן כנגדו וזועמים על כך שלא ניתן להם להביע את תמיכתם בו בהליכים המשפטיים כנגדו למי שמעוניין ניתן לקרוא כאן מה באמת קרה שם

אני בעד מחקרים ובעד המדע. אני נגד מחקר מסואב משיקולים פוליטיים וכלכליים אני לא חושב שאנו צריכים לרכוש חיסונים מיצרנים שמשתמשים במודע בפעולות לא אתיות כנגד ילדים
אני לא מציע לכם להפסיק לחסן. אני גם לא שולל את היתרונות שחיסונים מביאים לאנושות. רק מתחנן שתסכימו לגרד קצת את פני השטח. את התשובות האמתיות לא תמצאו בתקשורת הרשמית
יש אתרים יש בלוגים, יש ספרים הנה פרק לדוגמה  ועוד פרק על פוליו (כן על כל עותק שתקנו אני מקבל מיליון דולר במזומן בלי שאתם צריכים אפילו להגיד שקניתם בעקבות הפוסט הזה)

יוצא שמי שקורא את ערוצי המדיה הרשמית – מקבל תחושה שחיסונים הם אמצעי בטוח ויעיל להגנה מפני מחלות מסוכנות , עם תופעות לוואי שוליות כמו אדמומיות בעור או חום קל וקצת בכי.
ומי שקורא באתרים האלטרנטיבים מקבל תמונה אחרת לגמרי.
מי שמחפש מחקרים יכול לקרוא את המחקר הזה שבוצע בקנדה על 271 אלף ילדים, עבר ביקורת עמיתים, והראה שבתקופה שבין 4 ל 12 ימים לאחר חיסון ה MMR הראשון של גיל שנה ישנה עלייה של 33% בהפנייה של הפעוט למיון בבית חולים לעומת קבוצת הביקורת.ז"א 1 מתוך 168 ילדים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון הגיעו למיון ילדים (תוצאות מובהקות סטטיסטית) ספציפית לגבי פרכוסים על רקע חום הייתה עלייה של 134%

אתם תצטרכו לבחור את מי לקרוא ובאיזה מינון.
זוהי החלטה קשה וחשובה מאין כמוה. אנא השקיעו בה יותר זמן הרבה יותר זמן, מאשר הזמן שאתם משקיעים בצפייה בטלוויזיה בקניות בגדים/סמארטפון בפייסבוק וכ"ו.

האם הרופאים למשל כבר השתכנעו שחיסונים הם בטוחים לחלוטין? רק 11% מאנשי הצוות הרפואי בהדסה התחסנו לשפעת . כנראה הם מאוד עסוקים בעבודה ואין להם זמן ללכת להתחסן. אה רגע.. בעצם החיסון ניתן להם במקום עבודתם… אמור להיות כל כך נוח….
מעניין שברמב"ם הההנהלה נאלצה לאיים עליהם שאם לא ייתחסנו לא יקבלו איוש לתקנים חסרים. זה לא מוזר? – אתה רופא שמודע ליתרונות של החיסונים, אתה יודע שהם בטוחים לחלוטין, יש אחות שיכולה לבוא אליך למחלקה  לחסן אותך, הבוס שלך ממש מבקש ממך להתחסן. ואתה מסרב… מדוע ???
מכירים את לוס אלמוס במדינת ניו מקסיקו, אתר שבו עובדים מדענים בכירים רבים? מעניין שדווקא במחוז זה שיעור המקרים של בקשת פטור מחובת חיסוני ילדים גבוה פי 4 מהממוצע במדינה..

חושבים שאני הזוי ומאמין בתאוריות קונספירציה ? חושבים שלא יכול להיות שרשויות הבריאות כל כך מושחתות שהן יעזו לסכן חיי ילדים פעוטים ורכים ? קיראו את פוסט ההמשך הקצר 
ולסיום הנה 2 מאכלים למחשבה:

1. במחקר ישראלי שהשווה ילדים אתיופיים שנולדו בישראל לעומת אלו שנולדו שם ועלו ארצה לאחר מכן התגלה שעבור הילד האתיופי לידה בישראל מהווה גורם סיכון לאוטיזם. מבחינה זו עדיף לו להיוולד באתיופיה. ילדים באתיופייה מקבלים לכל היותר רק חצי מכמות החיסונים שניתנים בארץ וסביר שרבים מהם קיבלו את החיסונים בישראל בגיל מאוחר יותר מהרגיל .בקרב הילדים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל נמצא שיעור אוטיסטים של 8.3 לכל 10,000, לעומת אפס אוטיסטים בקרב הילדים שנולדו באתיופיה (0 מתוך 11800 ילדים שנכללו במחקר).

2. למה בקהילת הסומלים שנולדו במיניאפוליס יש שיעור גבוה במיוחד של אוטיזם ?  כדאי לראות את הסרטון כולו הוא קצר.

טיפים פרקטיים לתזונה בריאה במיוחד שלכם ושל ילדיכם

את הההקדמה אתן הפעם בסוף ונתחיל מהטיפים עצמם

  1. להפסיק עם מוצרי חלב (לא חלב לא גבינה לא קוטג' לא גבינה צהובה לא שמנת לא יוגורט לא עיזים ולא כבשים) במקום חלב ניתן לרכוש משקה אורז, שיבולת שועל – זה יקר יותר בטווח הקצר אבל לדעתי שווה את המחיר
    יש שקונים חלב סויה – זה זול יותר ומהווה גם הוא תחליף מצוין
    אני יודע שגמילה מחלב היא קשה לביצוע – בחלב יש מרכיבים ממכרים. אבל אחרי שתיגמלו תגלו שטעם החלב פשוט לא טעים לכם.
    אם הקפה שלכם לא טעים ללא חלב פרה – זו סיבה מצוינת להפסיק לשתות אותו שכן אין בו שום דבר שתורם לבריאותכם
    רוצים סיבות מדוע להפסיק עם מוצרי חלב?
    למה לא לצרוך חלב
    עוד סיבה למה לא לצרוך חלב

    עוד סיבה להימנע ממוצרי חלב 
  2.  להכין לחם מחיטה מלאה ושיפון מלא בעצמכם עם אופה לחם. מדובר ב 5 דקות עבודה ומקבלים לחם טעים זול ובריא ללא חומר משמר שבו כל פרוסה משביעה ולכן אוכלים פחות. אל תסמכו על הלחם המלא שיש בסופרמרקט.
    מי שרוצה מתכון בדוק שנמצא אצלי בשימוש כבר 7 שנים – בסוף הפוסט
    קמח לבן איננו אוכל. אלו קלוריות ריקות. החליפו קמח לבן בקמת מלא (בכל מתכון כולל פסטה )
  3. מה אפשר למרוח על הלחם אם אסור גבינה וקוטג' ?
    אבוקדו, טחינה או טחינה גולמית,חומוס תוצרת בית או מחומוסייה שאתם סומכים עליה (לא החומוס שיש בסופר) אפשר גם: חמאת בוטנים טבעית (100 % בוטנים ללא תוספות למשל של חברת B&D)
    ממרח שקדים. בתור פשרה לילדים אפשר טחינה עם דבש או עם ממרח תמרים וכ"ו
  4. להחליף את הגלידה שקונים בחנות ברסק פרות קפוא מעשה ידיכם עם מקל בתוכו (בננה , תות תפוזים וכ"ו)
  5. סוכר לבן הוא רעל.סוכר לבן הוא סם מסוכן סוכר ממכר פרות הם הממתקים של הטבע. אמנם מכילים סוכר אך מכילים גם סיבים תזונתיים שמעכבים את ספיגתו . סרבו להכניס לגופכם ממתקים מעובדים
    אל תכניסו את האויב הביתה – ברגע שיש ממתקים בבית צריך משמעת כמעט על אנושית כדי להתעלם מהם. הרבה יותר קל פשוט לא להכניס הביתה
    רעיונות לממתק: כדורי "שוקולד" שעשויים מתמר ומצופים בשברי קוקוס לבן, או: תמר שבתוכו אגוז מלך
    ממתיקים מלאכותיים כמו סכרין, אספרטיים וסוכרלוז, הם גרועים עוד יותר מסוכר.
  6. ירקות עליים ירוקים הם המזון הטוב ביותר לאכילה (בכפוף לכך שאוכלים אוכל מגוון). הבעייה שקשה לאכול אותו. הפתרון – שייק של עלי חסה עם תפוח ותמר ומעט מים – מעדן מצוין בטעם של בריאות יוצאת דופן
    ודרך נפלאה לגרום לילדים לאכול חסה ועלים ירוקים אחרים
  7. איכלו ירקות מכל הצבעים בכל ארוחה. הנה דרך מעולה (מניסיון) לגרום לילדכם הסרבן לאכול ירקות – ניתן גם להכין את המשחק הזה בעצמכם (גילוי נאות: אין לי שום קשר עיסקי או טובת הנאה ממכירת המשחק הזה)
  8. אחת הדרכים הקלות ביותר והאפקטיביות ביותר לטעמי לירידה במשקל ולשיפור הבריאות היא לשתות אך ורק מים או מיץ טבעי שנסחט במקום בזמן הארוחות
  9. לא קונים מזון בסופר בלי לקרוא את התווית
    אם יש שם חומרים שאינכם מכירים או מזכירים לך את שיעורי הכימיה – עדיף לא לקנות.
    אם יש שם שומן טרנס או שומן צמחי מוקשה – עדיף לזרוק לפח
    אם יש יותר מ 400 מיליגרם של נתרן (= מלח)  ב 100 גרם עדיף לא לקנות
    אם הרכיב הראשון או השני ברשימת הרכיבים הוא סוכר או רכז פירות – אל תקנו
  10. רוצים נשנוש בין הארוחות ?- אגוזים, שקדים, פרות יבשים וכ"ו. באגוזים יש שפע של ויטמנים ומינרלים חיוניים וחלבון איכותי מן הצומח
  11. דרך פשוטה להקטין את הסיכוי של שבץ מוחי היא אכילת מאכלים עשירים באשלגן. מי שחושב על בננה שיידע שהיא במקום ה 80 ברשימה. 5 המקומות הראשונים הם עגבניות, תפוזים, עלי סלק, שעועית ותמרים
לעיתים שנותנים את הטיפים של השורה התחתונה בלבד זה נראה קצת סתמי, מובן מאליו, ואולי אף שטחי.
חשוב שתדעו שלא המצאתי שום דבר כאן אלא זה בא מתוך שנים רבות של קריאה בספרים  שנכתבו על ידי רופאים מומחים והרצאות של מדענים ביוטיוב 
בין השאר ספריו של ד"ר ג'ואל פורמן (לאכול כדי לרזות, ילדים עמידים), ד"ר קולין קמפבל (מחקר סין)
את כל הטיפים כאן ניסיתי על עצמי והמטרה היא לתת רעיונות פשוטים וניתנים לביצוע שישדרגו את התזונה שלכם.

מתכון ללחם

את המתכון הזה אני מכין בעזרת כלי המידה שהגיעו עם אופה הלחם של מורפי ריצ'רד שברשותי
הוא מייצר כיכר לחם במשקל 900 גרם בערך. תנסו – זה אמור לעבוד גם אצלכם
  • 2 כוסות קמח מלא (אני אוהב את קמח מספר 6 של שטיבל)
  • 1.75 כוסות של קמח שיפון מלא
  • 1.66 כוסות מים
  • 2 כפות שמן
  • 1 כפית מלח
  • 2 כפיות סוכר
  • 2 כפיות שמרים יבשים
שמים את כל החומרים הרטובים בתבנית של האופה
על זה שמים את כל החומרים היבשים – אני אפילו לא טורח לערבב, העיקר שהשמרים לא יגעו במים אם אתם משתמשים בהפעלה מושהית
להפעיל על תוכנית של לחם מלא – אצלי זו תכנית של 3 שעות
בתיאבון

האוניברסיטה של יוטיוב לאנשים חושבים

בפוסט הזה אנסה לרכז את ההרצאות המוצלחות ביותר שנתקלתי בהן ביוטיוב
כאלה שיש להן השפעה על חיי היום יום או שהן מביאות לתובנות רבות ערך
מסוג הדברים שכל מי שמחשיב עצמו אדם חושב – צריך לשמוע
אלו הרצאות שצפיתי בהן בעצמי, סיכמתי אותן והרגשתי שהן שינו את תפיסת העולם שלי
זה לא החטיף הטלוויזיוני שאתם רגילים לראות בערב בסלון אחרי העבודה , צריך ריכוז, נכונות, סבלנות, עט ונייר כדי לסכם ולהפנים.
אבל זה שווה את המאמץ, הרצאה אחת כזו עולה בחשיבותה בעיני על 10 עונות של האח בגדול.
הלוואי שמערכת החינוך הייתה מנתבת אותי להרצאות מעין אלה בנעורי…
אל תנסו לראות את כולן במכה – לאט לאט, תנו לכל הרצאה לשקוע, חישבו עליה, דברו עליה, הפיצו אותה לחבריכם
שילחו לי עוד כאלה ואוסיף אותן לאחר שאצפה בהן

תזונה

ניפוץ מיתוסים על חלב גבינה בשר ודיאטה

על נזקי החלב ועל הרמאות של תעשיית החלב מפי ד"ר ג'ון מקדוגל

האמת המרה על סוכר ומשקאות קלים וההשוואה ביניהם ובין רעל

צמחונות וטבעונות

סרט מטלטל אך חשוב מאוד לצפייה על שיקולים מגוונים לעבור לטבעונות

קירות שקופים – הגרסה הישראלית של ההרצאה המטלטלת של גארי יורופסקי

מעבר לטבעונות מפחית משמעותית את הסיכוי להיכלל ב-14 מתוך 15 גורמי התמותה הנפוצים ביותר

רפואה

האמת המטרידה על עד כמה (לא) מחויבות חברות התרופות לבריאות שלנו

התגובה של אנדרו וויקפילד – הרופא שהעז לדבוק באמת ונרדף באופן חסר תקדים ע"י המימסד הרפואי

חינוך

סטיב ג'ובס בטקס בוגרי אוניברסיטה: 3 סיפורים על החיים

סיר קן רובינסון על בית הספר שהורס את היצירתיות

סיר קן רובינסון על מהפיכת החינוך

כלכלה

פרופסור ירון זליכה מנפץ מיתוסים על כלכלת מדינת ישראל ופוקח לנו את העיניים

מבט מפוכח על מערכת הבנקאות ועל היכולת שלה להמציא כסף פשוטו כמשמעו

סביבה, צריכה ואנרגיה

סרטון אנימציה מדליק – The Story Of Stuff – איך הרגלי הקניות שלנו הורסים את כדור הארץ, ואת זכויות האדם של אנשים מהעולם השלישי

הרצאה פוקחת עיניים גידול אקספוננציאלי ועל המכניזם של כילוי משאבי כדור הארץ

פילוסופיה

משל המערה – אחד האלגוריות המפורסמות ביותר בפילוסופיה הקלאסית, קצר וחשוב

כל מה שרע באנושות באנימציה קצרה של 3 דקות

רנדי פאוש – ההרצאה האחרונה – הגשמת חלומות ילדותך

דת ואתיאזם

סדרת סרטי אנימציה קצרים מדליקים שמאתגרים את התאיסט וגורמים לכל אתאיסט להרגיש הכי בבית שאפשר

אתם בטוחים שאתם לא חיים בתוך המאטריקס ?

כולנו זוכרים את סדרת הסרטים המדוברת.
הגיע הזמן לבדוק האם אתם לא חיים במקרה גם בתוך מאטריקס ואתם אפילו לא מודעים לכך.
בעבר ניתן היה לשלוט באנשים בעזרת הדת והפחד מגיהנום, אח"כ היה את עידן הרודנים ששלטו באנשים בכח הזרוע.
כיום, שיותר ויותר אנשים חיים תחת שלטון דמוקרטי או בתהליכים של ליברליזציה ישנה דרך אחרת לשלוט באנשים – ע"י שליטה על גורמי המידע.

הנה סדרה של שאלות שאמורות לעורר אתכם למחשבה :

  • האם אתם סומכים על מה שאתם קוראים בעיתון, שומעים בטלוויזיה או קוראים באתרי החדשות באינטרנט ?
  • האם אתם באמת מאמינים שכל נתון שמפורסם שם עובר בקרת איכות ע"י עורכים מדעיים ?
  • מי הם בעלי השליטה של הגופים האלה שמזינים אותנו בחדשות?
  • האם ייתכן שהידע שלכם על בריאות ותזונה מגיע מהחברות שמייצרות עבורכם מזון ?
  • האם חברות אלו מחויבות לבריאותכם ארוכת הטווח שלכם או בעיקר שתקנו כמה שיותר ולא תחלו מיד ?
  • האם אתם חשים שהרופאים אליהם אתם הולכים מחויבים ב 100% לבריאות ארוכת הטווח שלכם ?
  • האם ניסיתם פעם לדון עם הרופא שלכם ברעיונות משלכם לגבי בריאותכם ? (למשל רעיונות בנושא תזונה ) מה היתה התגובה שקיבלתם ?
  • האם אתם מודעים למידת ההשפעה של חברות התרופות על רופאים, בתי ספר לרפואה, וכתבי עת מדעיים ?
  • האם נחשפתם לכתבה או מאמר בתחום שבו אתם מומחים ונדהמתם לגלות את השטחיות וחוסר האמינות של המידע שקיבלתם ?
  • האם אתם מאמינים למה שסוכן הביטוח שלכם , ויועץ ההשקעות בבנק אומר לכם ?
  • האם לדעתכם למערכות הפיננסיות עדיף שנבין היטב בנושאי משכנתא החזרי מס, פנסיה והשקעות ובגלל זה דואגים כך כך ללמד אותנו נושאים אלו בבית הספר ?
  • האם אתם חשים במערכת החינוך שלנו מנסה באמת ובתמים להכשיר אותנו לחיות חיים של well being ?
  •  האם חשתם פער בין ההצגה בתקשורת ובסרטים של חווית הלידה וגידול הילדים לבין החוויה האמיתית ?
  • האם אתם מאמינים שאתם יכולים לבטל לחלוטין את האפקט המצטבר של שנים של פרסומות יום ביומו שמציגות אנשים צעירים יפים בריאים עם חיים וורדים בבתים עם גינה ירוקה, מוזיקה מלבבת וחיוך תמידי  ומקשרות אותם עם מותגים ועם צריכה ?
  • האם אתם לא חשים לפעמים שאמצעי התקשרות מסיחים את דעתכם מעיסוק בנושאים חברתיים, כלכליים, חינוכיים, על ידי עיסוק בלתי פוסק בפשע, טרור ובטחון במקום  ?
  • האם אתם מרגישים שכל המידע בנושא יעילות ובטיחות של עולם התרופות הפסיכיאטריות מועבר בצורה הוגנת לציבור ?
  • האם ייתכן שהמידע על הסכנות בהפלרת מי השתייה נמנע ברובו מהציבור הרחב ?  האם משרד הבריאות אכן בדק את הנושא לעומקו או פשוט סמך על הרופאים ?
  • האם לא נראה לכם מוזר להמשיך לאכול אוכל מעובד מאריזת פלסטיק, שיכול להחזיק מעמד שבועות ללא קירור ולראות תחלואה מרקיעת שחקים של סרטן, השמנה, סכרת ומחלות לב ?
  • האם יכול להיות שחלב, גבינה, קוטג', יוגורט – מזונות יסוד שכולנו גדלנו עליהם והם כל כך מובנים מאליהם הם למעשה הסיבה לרב גורמי התמותה בעולם המערבי ?
  • האם ייתכן שסכומי הכסף האדירים שתאגידי התרופות והמזון גורפים מצליחים לשמר תרבות בה מליוני אנשים אוכלים מזון שהורג אותם בטרם עת וממחלות קשות ?
  • האם יכול להיות שמערכת החינוך הדמוקרטית והנאורה שלנו מסננת עבורנו תכנים ומכתיבה את האתוס הלאומי גם ע"י השמטת עובדות מהותיות ?
  • האם יכול להיות שמשרד הביאות מסתיר מאיתנו מידע בנושא בטיחות החיסונים

הטענה שלי שהיא שרבים מאתינו חיים למעשה במאטריקס מטאפורי, צורכים תכנים שהונדסו במיוחד עבורם, מסוננים מכל מה שיפריע למכונות המשומנות של התעשיות הגדולות:

תעשיות התרופות, מועצת החלב ארגוני מגדלי בשר ,תעשיות מוצרי הצריכה, חברות הביטוח, הבנקים ,חברות הסלולר
מי ששולט באמצעי התקשורת במישרין או ע"י שליטה במקורות החמצן שלה – פירסום  – שולט למעשה ברובנו.

תחליטו אתם מה אתם עושים עם השאלות האלו.
הנה כמה רעיונות :

  • להטיל ספק
  • להתנתק מהטלוויזיה
  • לקרוא את הספר בתוך הקופסא של ענת באלינט על תופעת הפרסום הסמוי במדיה
  • להפסיק לרכוש עיתונים
  • להעדיף בלוגים ואתרי חדשות עצמאיים על אתרי חדשות שנשלטים ע"י בעללי ההון (אבל בביקורתיות)' ניתן להיחשף למגוון הרצאות מעוררות מחשבה ביוטיוב
  • להיות ביקורתיים לגבי כל תוכן שאתם צורכים, לחפש עליו מגוון של דעות
  • לקרוא בביקורתיות ספרים של אנשים שיש להם להט וידע מוכח לתחום בו הם כותבים
  • לא לסמוך על סוכני ביטוח אלא ללמוד בעצמכם את התחום או ללכת ליועץ פנסיוני בלתי תלוי
  • לא לקחת את המלצות הרופא כדברי אלוהים חיים
  • לקרוא על כל תרופה שרושמים לכם באינטרנט וללמוד להכיר אותה ובמקרים מסוימים(במיוחד שהיא מטפלת רק בסימפטומים) להימנע מלקחת אותה!
  • לנצל פרקי זמן שאתם לבד למחשבה ולא לרוץ להפיג את השקט ע"י טלוויזיה, רדיו או שיחת טלפון
  • לא להסכים לחסן את ילדיכם לפני שאספתם מידע על החיסון
  • לחשוב תמיד מהו הנתיב בו זורם הכסף בסיפור, עד שלא הבנתם מהו נתיב זרימת הכסף לא הבנתם את המצב לאשורו
  • ממליץ לקרוא את הספרים מחקר סין (מתורגם לעברית) של ד"ר קולין קמפבל ואת ילדים עמידים של ד"ר ג'ואל פורמן בנושא תזונה

הסוד האפל של דמי הניהול מהצבירה

עצוב לי לראות איך אזרחים כה רבים לא מודעים כלל מה הם דמי הניהול אותם הם משלמים על החסכון הפנסיוני שלהם ולכן לא מתחילים אפילו להילחם עליהם.

לפני מספר חודשים החלטתי שאני רוצה להעביר את כל קרנות ההשתלמות שלי וקופות הגמל לבית השקעות אחר כיוון שהשתכנעתי שיש סיכוי טוב שלטווח הארוך הוא ייצור לי תשואות גבוהות יותר על הכסף שלי.

בית השקעות בוחרים בראש ובראשונה לפי התשואות שהוא משיג והאמינות שלו, אך לאחר שכבר בחרנו כדאי מאוד מאוד להשיג דמי ניהול נמוכים ככל האפשר.

הדבר נכון במיוחד לגבי דמי הניהול שנגבים מהצבירה הכוללת.

לדמי הניהול יש השפעה אדירה על החיסכון המצטבר, הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים, ולכן רציתי להקטין אותם למינימום האפשרי

למה דמי הניהול כל כך חשובים ?

נניח שיש לנו קופה עם תשואה שנתית של 10% ודמי ניהול של 1% מהצבירה בכל שנה, אנחנו יכולים לחשוב שהאפקט של דמי הניהול על החסכון יהייה שולי לעומת הרווחים המצטברים בריבית דריבית של 10% כל שנה.

אבל זוהי אחת הטעויות העגומות ביותר שניתן לעשות כשחושבים על דמי ניהול מהצבירה והנה ההסבר

לצורך ההסבר אני מפשט כמה עניינים (כמו דמי ניהול מהפקדות שוטפות, העובדה שדמי הניהול נגבים חודשית ולא שנתית או העובדה שלא ניתן להניח שהתשואה השנתית היא קבועה), אנא האמינו לי שגורמים אלה אינם מהותיים לדיון. את הרעיון החשוב אני מסביר במלואו

נניח שאנחנו מעבירים סכום כסף S לקופת גמל או קרן השתלמות

נניח שבכל שנה הקופה עושה תשואה של R (כאשר R מבוטא כשבר עשרוני למשל אם התשואה היא 10% אז R=0.1)

וכן נניח שבכל שנה גובה הקופה דמי ניהול מהצבירה בגובה  K  גם הוא מבוטא כשבר למשל אם דמי הניהול הם 1% אז K=0.01

בסוף השנה הראשונה מתווספת תשואה של 10% לכסף שלנו ז"א הסכום החדש הוא ה (S(1+R

אבל מיד לאחר מכן גובה הקופה דמי ניהול של K על כל הכספים שהצטברו כולל הרווחים

ולכן הסכום הסופי שיש לנו בתום השנה הראשונה S(1+R)1 (1-K)1

לביטוי שמודגש בכחול אני קורא גורם דמי הניהול והוא עומד בבסיס הסוד האפל שלנו.

לאחר שנה שוב קיבלנו תשואה של 10% על כל הכספים שהצטברו עד כה ולכן שוב צריך להכפיל בגורם 1+R

ומייד לאחר מכן שוב צריך לגבות דמי ניהול על כל הכספים שנצברו ולכן שוב נכפיל בגורם דמי הניהול

ולכן הסכום הסופי שיש לנו בתום השנה השנייה          S(1+R)2 (1-K)2

ולכן אחרי n שנים הסכום הכולל שהצטבר הוא S(1+R)n (1-K)n

(הנחתי כאן כאילו בכל שנה ישנה אותה תשואה R זה אינו פרט מהותי לדיון שלנו על דמי ניהול)

אם נסתכל על גורם דמי הניהול כשהוא מועלה בחזקת n (מודגש בכחול )נראה שהוא בכלל לא תלוי בתשואה או בסכום ההתחלתי זה פשוט שבר שהולך וקטן ככל ש n  או  k גדלים ז"א ככל שנוקפות השנים וככל שדמי הניהול גדולים יותר,הסכום המצטבר כולו הולך וקטן

איך נראה הביטוי הזה אחרי שלושים שנה ? נציב n  = 30

ונבדוק את הערך של הביטוי עבור  ערכים שונים של K

  • עבור דמי ניהול של  %0.25 ערכו 0.93 ז"א דמי הניהול שתו לנו 7% מכל הסכום שהצטבר
  • עבור דמי ניהול של  %0.5 ערכו 0.86 ז"א דמי הניהול שתו לנו 14% מכל הסכום שהצטבר
  • עבור דמי ניהול של  %1 ערכו 0.74 ז"א דמי הניהול שתו לנו 26% מכל הסכום שהצטבר
  • עבור דמי ניהול של  %2 ערכו 0.55 ז"א דמי הניהול שתו לנו 45% מכל הסכום שהצטבר

זה הוא הסוד הגדול והאפל של דמי הניהול מהצבירה.

ברגע שאתם מבינים את זה אתם אמורים להזדעק ולהילחם על כל עשירית אחוז הנחה בדמי הניהול מהצבירה שגובים ממכם.

החישוב שעשיתי רלוונטי לקופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים, קרנות נאמנות ופנסיה וכל מסלול חסכון שגובה דמי ניהול כאחוז מהצבירה

זו דרך אגב אחת הסיבות  מדוע בעיני קרן פנסיה עדיפה על ביטוח מנהלים – בקרן פנסיה יש לעובדים רבים דמי ניהול מהצבירה של 0.25% ואילו בביטוח מנהלים כיום רבים העובדים שמשלמים דמי ניהול של 1.25% מהצבירה

בבלוג של מירב יש מחשבון דמי ניהול מצוין בו תוכלו לבדוק את ההשפעה שלהם על החיסכון שלכם

אז מה עדיף 10% תשואה שנתית עם דמי ניהול של אחוז אחד מהצבירה או 9% תשואה שנתית ללא דמי ניהול ? אתם אמורים להיות מסוגלים לחשב לבד
רמז: מה יותר גדול?
1.09 או 1.1  כפול 0.99

לסיכום יש לבחור גוף השקעות שמייצר את התשואות הטובות ביותר לאורך זמן ביחס לרמת הסיכון שאתם מוכנים לספוג, אבל ברגע שכבר בחרתם מכשיר השקעה לטווח ארוך יש להקטין את דמי הניהול ככל האפשר ולא להסכים לשלם יותר מאחוז שנתי

אם הפוסט הזה תרם לכם תוכל לגמול לי בכך שתבררו עוד היום מהם דמי הניהול מהצבירה שאתם משלמים ותתקשרו לבית ההשקעות לבקש הנחה. ספרו לי על הצלחתכם בתגובה לפוסט ושתפו כמה כסף זה חסך לכם.

האם כדאי לעשות ביטוח סיעודי פרטי ?

אם יש לכם ביטוח משלים של קופת חולים מרבית הסיכויים שיש לכם גם ביטוח סיעודי מטעם הקופה, עליו אתם משלמים כמה עשרות שקלים בחודש. מה ששטוב בביטוח זה הוא שהוא אינו יקר והוא מגן מפני קטסטרופה אמיתית.
אני לא חסיד גדול של ביטוחים באופן כללי אבל ספציפית בתחום הזה אני דווקא תומך בו כיוון שהפרמיה נמוכה מאוד ביחס לתגמול המתקבל חלילה בקרות מקרה הביטוח.
ביטוח כדאי לרכוש לטעמי רק אם הפרמיה נמוכה יחסית והוא מגן מפני קטסטרופות.
אולי זה בגלל שנחשפתי אישית למקרה הזה שבו אדם נהייה סיעודי כך סתם באמצע החיים והבנתי את ההשלכות האיומות של הארוע בכל המישורים.
מדובר על רעידת אדמה אמיתית בחייה של המשפחה, ובמישור הכלכלי מדובר על קריסה וכנגד זה מוכרחים להתגונן.
עלויות טיפול במוסד סיעודי טוב הן סד"ג של 15000 ש"ח בחודש. רק העשירים שבעשירים יכולים לעמוד בזה ללא ביטוח.
הביטוח הסיעודי של הקופות ישלם לכם בד"כ סד"ג של 8000 עד 9000 ש"ח לחודש לתקופה של 5-6 שנים וזה לא מספיק ולכן ההמלצה שלי היא לרכוש בנוסף ביטוח סיעודי פרטי על סכום דומה כך שהפיצוי הכולל יעמוד על 15000 ש"ח
ומה המחיר ? עבור מסלול של פרמיה משתנה לאדם בשנות ה 30  העלות לביטוח כזה היא סד"ג של 20-30  ש"ח בחודש בלבד, בעיני זה דיל משתלם.
המהדרין יוסיפו עוד מספר שקלים בודדים בחודש ואז הפיצוי יינתן לכל החיים ולא לתקופה מוגבלת של 5 שנים (אמנם רבים מהחולים הסיעודיים לא חיים יותר מ 5 שנים, אך ישנם מקרים לא מעטים של תוחלת חיים ארוכה)
אז איפה המלכוד ? שעם השנים הפרמיה עולה ועולה  ובגיל 65 היא מבצעת קפיצה אדירה ומתקבעת על סכום חודשי של בערך 700 – 800 ש"ח (שנשאר קבוע לכל החיים)
יהיו שיגידו מה שווה לי ביטוח שברגע שאני זקוק לו ביותר המחיר שלו מופקע ?
הנה ההגיון הפרטי שלי: להפוך לסיעודי בשנות ה 30 וה 40 זו בעיני קטסטרופה אמיתית: הילדים מאבדים הורה והבן זוג נקרע לגזרים מכל הבחינות וכנגד זה חובה להתגונן.
להפוך סיעודי בגיל הפנסיה זה אמנם גרוע מאוד אך צפוי יותר וניתן יותר לניהול:אין ילדים תלויים, רוב החיים כבר מאחוריך וניתן בעת הצורך להשתמש בחסכונות הפרטיים להשלמת עלויות הטיפול שאינן מכוסות ע"י הביטוח דרך קופת החולים.
זכרו שבגיל מבוגר בד"כ אדם סיעודי צפוי לחיות שנים ספורות בלבד.

חשוב לזכור שעם התארכות תוחלת החיים עלויות הסיעוד יעלו יותר ויותר והביטוחיים הפרטיים יתייקרו, כדאי להצטרף עכשיו שהן עדיין זולים יחסית ולקבע את טבלת המחירים הנמוכה (אמנם הפרמייה גדלה עם השנים אך בקפיצות שידועות כבר כעת)
ולכן האסטרטגיה שלי היא להחזיק בשני הביטוחים בשנות העבודה ולבטל את הביטוח הפרטי בגיל פרישה. הביטוח הסיעודי של קופת החולים אמנם גם הוא עולה עם השנים אך הקפיצה שהוא עושה בגיל 65 היא קטנה יותר ולכן קל יותר לעמוד בו.
חשוב לזכור סוכני הביטוח ינסו למכור לכם ביטוח פרטי בפרמיה קבועה עם ערכי סילוק, עליו יש להם עמלה גבוהה יותר.
מה זה? זה ביטוח יקר שמאפשר לכם לשלם שנים רבות פרמיה קבועה וגבוהה ובהמשך תוכלו להפסיק את תשלומי הפרמיה לחלוטין ועדיין להיות מכוסים כיסוי חלקי (כתלות בוותק התשלומים שלכם) במקרה שתהפכו לסיעודיים.
אני לא אוהב את המסלול הזה כי הפרמיה החודשית גם בגיל צעיר יחסית היא לפחות 150 ש"ח בחודש. בעיני יחס העלות תועלת כאן איננו משתלם.
היתרון שלו שהפרמיה קבועה. יש וודאות.
יש אנשים שמשלמים עבור הילדים שלהם ביטוח סיעודי בפרמיה קבועה (פחות מ 100 ש"ח בחודש לילד) עם ערכי סילוק במשך 20 שנה נניח עד שנות העשרים המוקדמות של ילדיהם ואח"כ מפסיקים את הביטוח והילדים עדיין מבוטחים לכל ימי חייהם על סכום חלקי.
אמנם סכום זה לא יספיק למימון מוסד סיעודי אבל יכול להספיק איכשהו למטפלת סיעודית.
יש הגיון מסוים בבחירה כזו אם כי אני חושב שלמרות הכל היא אינה משתלמת, כל אחד יחליט עבור עצמו.

מה עוד חשוב לדעת?  שכל בני המשפחה מחויבים לתת כתף כאשר אחד מבניה הופך סיעודי ולכן זו האחריות שלכם לוודא שהוריכם אחיכם אחיותיכם וילדיכם יהיו כולם מבוטחים בביטוח סיעודי
כי אחרת אתם כנראה תהיו אלה שישלמו את ההוצאות של אשפוזם אם וכאשר…

לסיכום: לא מבטלים את הביטוח הסיעודי של קופות החולים אבל מוספים עליו ביטוח פרטי בפרמיה משתנה עד לגיל שבו הילדים עומדים על הרגליים ויודעים לפרנס את עצמם.
כשהביטוח הפרטי נהייה יקר מידי מבטלים אותו ונשארים עם הביטוח של קופת החולים בלבד.

שלא נזדקק….

 

חוכמת הקהל בחיפוש אחר הדרך הנכונה לחיות

אני מודה – לא מצאתי עדיין את הדרך הנכונה לחיות, לא פיענחתי את סוד האושר ואת פשר החיים ותכליתם.
כיצד ראוי לאדם נשוי עם ילדים (שלושה) לנהל חיים מאוזנים ומספקים שראוי לחיות אותם?
אני חש שאני ורבים אחרים עובדים חלקים גדולים מדי של היום רק כדי לאפשר את המשך החיים הללו
ואין לנו אפילו זמן לברר מה המטרה ? מה התכלית
בתור חילוני אדוק אני לא מתרשם כלל מרעיונות מגוחכים כמו אלוהים והעולם הבא
החיים הם למעשה די חסרי משמעות וכרוכים בהרבה סבל ואושר מועט
נשאר להמשיך במסע החיפוש הזה שכבר נמשך שנים ארוכות
אבל למה לא לעשות crowdsourcing למשהו חשוב כל כך ?
אני מזמין אותכם לשלוח לי בתגובות או במייל ל how2live[at]yatir.info את הרעיונות שלכם, בין אם אתם מיישמים אותם ובין אם עדיין לא.
מי שבאמת ובתמים מרגיש שהוא חווה או שהוא יודע איך לחוות אושר מתמשך ובר השגה – אני רוצה לשמוע ממנו.
אשמח לשמוע גם על הרגעים שבאמת חוויתם אושר אמיתי וביחד ננסה למצוא אם יש תבניות משותפות לחוויות הללו.
אתם יכולים לשלוח בעילום שם או תחת שמכם האמיתי ועם דרך ליצור אתכם קשר.
אנא ציינו אם אתם מעונינים שהחומר שאתם שולחים יתפרסם – תחת שמכם אם תרצו – באתר או שיישמר חסוי אצלי
אם נדמה לכם שזהו טריק שיווקי להשיג רשימת תפוצה – אתם טועים.

מאכלים למחשבה: איך להקטין הוצאות ולהגביר את איכות החיים

  1. לא לשלם על רעל לדעתי זה הסעיף הסעיף שפוטנציאל החיסכון בו הוא הגדול ביותר.
  2. לא לשלם על רעל מחשבתי – בפורומים של צרכנות אני נתקל במקרים רבים של אנשים שנאבקים בעור שיניהם במינוס הולך וגדל ומבקשים את עצת חברי הפורום תוך ציון גיליון ההוצאות החודשי שלהם.
    אותי אישית זה קצת מפתיע לגלות שלשלם על כבלים נראה להם חשוב יותר מלסגור את המינוס. אל מכשיר הטלויזיה אני אישית מתייחס כאל מסך שמציג סרטי DVD בלבד.
    בפוסט המצוין הזה בבלוג לקבל את המירב
    תוכלו לגלות מהי העלות האמיתית של הכבלים למשפחה שנמצאת במינוס ( רמז: תחשבו על תואר אוניברסיטאי לילדים)
  3. להפריד בין "מאוד מאוד רוצה" לבין "מוכרח" – תתפלאו על כמה הוצאות קל לוותר ברגע שמבינים שזאת הוצאה מיותרת שלא תשנה מאומה בחיים המהותיים שלכם
  4. תשיגו אופה לחם הכנת לחם לוקחת בערך 7 דקות מזמנכם – את השאר האופה עושה, והרווח שלכם – לחם בריא יותר (ללא חומר משמר, פחות מלח, פחות סוכר), טעים יותר,כיף יותר (כל הבית בריח של מאפיה)  וזול יותר : בחישוב גס עלות כיכר לחם של 900 גרם שקולה לעלות של חצי חבילת הקמח שבחרתם להשתמש בו.תעשו את החשבון לבד – אני משתמש בקמחים מחיטה מלאה בלבד ואני מרוויח לחם בריא במיוחד בשליש המחיר של לחם מקביל בסופר. – גם אם תקנו אופה לחם חדש במחיר 400 שקל – תחזירו את ההשקעה תוך פחות משנה
  5. סלולארי: אני באמת לא מבין את ההצדקה לחשבון סלולארי פרטי של יותר מ 80-100 ש"ח לחודש.
    החשבון שלי הוא סביב 30 ש"ח – אבל אני מודע לקיצוניות שלי
  6. בלי תרופות– כל פעם שהרופא רושם לכם תרופה -אתם צריכים לחשוב 10 פעמים אם לקנות אותה – ואחרי שחשבתם – עדיף לא לקנות. זיכרו שהתרופה שרשמו לכם זו המלצה בלבד.במקרים רבים התרופות שאתם לוקחים הם לטיפול בתסמינים בלבד, אין להם ערך טיפולי, יש סיכוי שהם יגרמו יותר נזק מתועלת.לא חסרים מקרים של תרופות שגרמו לנזקים איומים ובלתי הפיכים.נכון, יש מקרים שבהם אנטיביוטיקה היא הדבר הנכון בזמן הנכון, אבל תרופות רבות אחרות – לא. קחו אחריות, קיראו על התרופה שרשמו לכם באינטרנט, קיראו על תופעות הלוואי וקבלו החלטה מושכלתלמעשה אחת ההשקעות הטובות ביותר שאתם יכולים להשקיע בבריאות שלכם היא ע"י אכילת אוכל בריא ולהמינע מתרופות אבל זה נושא לפוסט נפרד.
  7. אל תחליפו מכשיר חשמלי שלא התקלקל. הסלולארי עושה את העבודה ? מדוע להחליפו ? הטלויזיה עדיין עובדת (מראה סרטי DVD בצורה תקינה) ? מדוע להחליף ?מישהו שיכנע אתכם שצריך להתחדש להתקדם ולהתעדכן – כי כולם מסביב עושים את זה או כי נכנסה טכנולוגיה חדשה, אין צורך למהר, שקניתם את המכשיר הקודם הוא היה שיא הטכנולוגיה ושהסכמתם לשלם עליו יותר ממה שתכננתם זה היה כי אמרתם: לא נורא, נהנה מזה שנים רבות, אז קדימה בוא נעמוד במילתנו, ונפחית את זיהום כדור הארץ תוך כדי.דרך אגב לי אישית יש תחביב – כשכבר מתקלקל לי הסלולארי אני בדרך כלל משיג אחד אחר בחינם ממישהו שכבר שידרג
  8. בלי כרטיסי אשראי – אם משמעת עצמית היא לא הצד החזק שלכם – גזירת כרטיסי באשראי תוכל לחסוך לכם המון כסף כי הכרטיס נותן אשלייה של שפע ובטחון והוא מרחיק אתכם מההוצאה עצמה – אתם לא רואים את הכסף זורם בין הידיים
    במקרה כזה מעבר למעטפות שבועיות של מזומנים ישאיר אתכם במסגרת תרתי משמע ויחסוך המון כסף.
    יתרון נוסף של שימוש במזומן – במקרים רבים ניתן לקבל הנחה של אפילו 10 אחוזים תמורת תשלום במזומן (עם קבלות)
  9. עם כרטיסי אשראי – לעומת זאת – אם יש לכם משמעת עצמית חזקה ואתם רואים בו אמצעי תשלום נטו שאינו מגביר את הצריכה שלכם- שימוש מושכל בכרטיסי אשראי חוץ בנקאים ללא עמלות וללא שימוש בתשלומים, מאפשר בקרה הדוקה על מה הוצאנו את הכסף. לא תאמינו איזה תגליות תגלו עם תקחו את תדפיסי האשראי של 6 החודשים האחרונים ותסכמו אותם לפי קטגוריות כגון דיור, רכב, חשבונות, ביטוחים, רפואה,מזון, בילויים, רכישות, חינוך,  וכ"ו – זה יגרום לכם להסתכל אחרת על מבנה ההוצאות החודשי הממוצע שלכם וכמעט בוודאות יגרום לכם להוציא פחות כסף – כל זה לא ניתן לביצוע אפקטיבי שפועלים עם מזומן, ובנוסף מאפשר לנצל בצורה חכמה את ההנחות המבצעים וההטבות (במקרים הנדירים שההנחה אמיתית ואינה מגבירה צריכה)
  10. החליפו את המילה לקנות במילה להשיג
    עבורי עידן השפע בין השאר פרושו שלרובנו יש הררים של ציוד בבית ואנו לא עושים שום שיתוף בינהם. כל אחד רוצה לעצמו את החדש והכי טוב ובדרך כל הגורם של קהילה הולך ונשחק, בידיוק הגורם שאחראי לחוסן הנפשי והבריאותי שלנו מאבד גובה.
    כשאתם זקוקים למשהו חישבו הם יש למעגל החברתי שלנו יכולת להשאיל לנו את החפץ הזה או למסור לנו אותו כיוון שאין בו שימוש ?
    זה יחסוך לכם כסף וזמן וייחזק את הקשרים החברתיים שלכם.
    ספרים אפשר להשאיל בין חברים, וכן ציוד ילדים כמו מיטות, עגלות, מושבי בטיחות, בגדי תינוקות, צעצועים ועוד ועוד.
    טלפון סלולרי – במקום לקנות קבלו מכשיר ישן מתנה מהחבר-מתלהב-הגאדג'אטים שלכם שמחליף כל שנה.
  11. השקיעו בחינוך פיננסי – קיראו מאמרים באינטרנט, מוספים כלכליים בעיתונים, השאילו ספרים או ריכשו השכללה פיננסית בתשלום – זה ישתלם לכם. חוסר בהשכלה פיננסית הוא בעיני נכות.
  12. לא לזרוק אוכל – אם הגעתם למצב שאתם זורקים מזון – סביר שאתם קונים יותר מדי או מבשלים יותר מדי