מה קרה לי מאז שהתנתקתי מהטלויזיה
אני מודה, זה ממכר: שמתחילים לראות סדרה כמו האח הגדול מתחילים להכיר את הדמויות ולפתח אליהן רגשות, קשה להתנתק, דרמה אנושית מאז ומעולם היתה מרתקת.
אבל זו גם הדרך לאיבוד שליטה על הזמן שלך. כשהייתה לי טלויזיה תמיד רציתי עוד ועוד, הרבה תכניות היו מעניניות וקשה היה לי להגיד די.
כבר שנים רבות ניסיתי לשכנע את אישתי שנתנתק מהטלויזיה והיא סרבה.
אני לא מדבר על הכבלים או על YES – זה מעולם לא היה לנו אלא על הערוצים הרגילים.יום אחד זה קרה מעצמו -התקלקלה ומאז אין. אז פתאום יש יותר זמן פנוי ופתאום קוראים ספרים יותר: אני נהנה במיוחד להחליף ספרים של האוניברסיטה המשודרת עם חברי לצוות בעבודה וללמוד אותם בבית.
אבל לא פחות חשוב – מפלס החרדה והזעזוע יורד.
פתאום הבנתי שהייתי תחת מתקפה בלתי פוסקת של מקרי אסונות, רצח, אונס, רוע, קומבינה, שחיתות, וכ"ו שגורמים לך לפתח חשדנות תמידית, פחד, חוסר בטחון,
זה לא בריא לחיות כך וזה גורם לך להיצמד עוד ועוד לטלויזיה כדי ללמוד עוד "שלא ירמו אותי", בוא נראה כלבוטק ועובדה כדי שלא ניפול בפח, בואו לא ניקח סיכונים.
מתוך אווירה של פחד יש נטייה להיצמד לערכי התרבות עליהן גדלת, ובתרבות המערב פרוש הדבר להגביר את הצריכה.
ומה קורה – מתחילים לרכוש ביטוחים – ביטוח בריאות מושלם ופלטינום, ביטוח נסיעות מורחב לחו"ל, סורגים ואמצעי אבטחה למיגון הבית, בוא ליתר בטחון ניקח את החיסון לשפעת החזירים, ונקנה את חומר החיטוי לידיים,
בוא נעשה גם את החיסונים של וירוס הפפילומה ווירוס רוטה אפילו שהם לא בסל הבריאות
נשלם מכיסנו, רק שלא יקרה לנו משהו…
ובעצם בוא נפסיק לשתות מים מהברז כי הם לא ראויים לשתייה בישראל של 2010
אז נשלם פי 100 על מים מינרלים.
זה לא רק שגורמים לנו חוסר בטחון אלא מפמפמים לנו שצריך כל הזמן להתחדש, להחליף את מסך ה LCD במחשב ובטלויזיה למרות שהקודם עדיין עובד מצויין,
גורמים לך לחוש ריקנות ובוז עצמי כשאתה משווה את עצמך לדוגמניות בטלויזיה
אז אם רק אקנה את האייפון הזה או את הבגד הזה או הקרם הזה אני אהייה מאושר כמו הדוגמן הזה
לוח השידורים הקבוע של הטלויזיה פירושו שאתה חייב לראות את מה שהם משדרים מתי שהם מחליטים, אם לא תראה את זה עכשיו -תפסיד – אתה פחות בשליטה, לעומת זאת באינטרנט אתה מחליט מתי לראות.
ועוד דבר חשוב- הטלויזיה היא אחד הפתרונות הקלים ביותר שאני מכיר למיסוך הקול הפנימי והמטריד שמתחיל לעלות ברגע שאתה לבד עם עצמך.
הקול שמנסה לעורר אותך לחשוב מה אתה עושה עם החיים שלך, האם אתה חי אותם כפי שהיית באמת רוצה, הקול שמכריח אותך לקבל החלטות קשות, לעשות עבודה פנימית.
הטלוזיזה היא פטיש נוח להנחית מכה על הקול הזה בכל פעם שהוא מבצבץ וזוקף את ראשו.
מוכרחים לנטרל את הפטיש הזה באופן אסטרטגי אם באמת רוצים להתחיל תהליך של צמיחה אישית.
תזכרו – עולם הטלויזיה מבוסס על רייטינג, וזה אומר לייצר בכל יום תוכן חדש שיעניין כמות גדולה של צופים – זה כמעט בהכרח גורם לרמה נמוכה יותר של ידע, תשוו את זה לספר שמישהו כותב במשך שנה או שנתיים,בתחום שבו הוא התמחה ותבינו למה טלויזיה היא דרך נחותה יותר להשגת ידע לעומת קריאת ספרים
בקיצור בהתנתקות מהטלוויזה לא רק שחוסכים ה-מ-ו-ן זמן ואת העלות של הכבלים אלא חוסכים הרבה קניות מיותרות, והבונוס – מחזירים אט אט את השפיות הנפשית, מחזירים את מפלס החרדה למקום הראוי ומסתפקים ב 5 דקות של עידכון חדשות ברדיו בדרך לעבודה
עדכון קצר, לקוני, מאוזן ,ללא תמונות זוועה וללא שטיפת מוח
האם מישהו קונה ?
תגיות: צרכנות
2 במאי, 2010 | בשעה: 23:56 |
אהבתי.
גם אנחנו החלטנו להתנתק.
לא רק שזה עושה טוב לחיים זה גם חוסך כל כך הרבה כסף.
במיוחד אהבתי את מה שכתבת על החדשות
אני באמת לא מסוגלת לצפות בזה: זה נראה כמו חגיגה כזו מאוסה של התקשורת שחוגגת על הדם של הנפגעים באסונות. מעדיפה בהברה את העדכון הקצר והלקוני במבזק או אפילו בעיתון.
1 באוקטובר, 2010 | בשעה: 16:05 |
[...] לא לשלם על רעל מחשבתי – בפורומים של צרכנות אני נתקל במקרים רבים של אנשים שנאבקים בעור שיניהם במינוס הולך וגדל ומבקשים את עצת חברי הפורום תוך ציון גיליון ההוצאות החודשי שלהם. אותי אישית זה קצת מפתיע לגלות שלשלם על כבלים נראה להם חשוב יותר מלסגור את המינוס. אל מכשיר הטלויזיה אני אישית מתייחס כאל מסך שמציג סרטי DVD בלבד. מידע נוסף בלינק הנ"ל בפוסט המצוין הזה בבלוג לקבל את המירב תוכלו לגלות מהי העלות האמיתית של הכבלים למשפחה שנמצאת במינוס ( רמז: תחשבו על תואר אוניברסיטאי לילדים) [...]
3 בינואר, 2012 | בשעה: 21:53 |
אנחנו מנותקים כבר שנים, ולמעשה בעשר שנות הזוגיות שלנו מעולם לא היינו מנויים לכבלים\לוויין מיוזמתינו. אין מה להגיד – כמו בכל התמכרות, אחרי שהתנתקת אתה לא ממש מבין למה אי פעם רצית את זה. אמת, אני לא מסתפק ב 5 דקות של חדשות, ומקבל את האקטואליה שלי מאתר "הארץ", שבניגוד לחדשות בטלוויזיה וברדיו, לא משמיע מוזיקה של סרט אקשן כשהוא מדווח על הרס, חורבן והרג בעזה\רמאללה\אחר. אנחנו רואים מה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים, ובלי להיחשף לפרסומות, לפחות לא באופן שבו נכפה עליך להיחשף אליהן בטלוויזיה. נכון, זה חודר לאינטרנט לאט לאט, וזה חבל. עוד לא החלטנו מה נעשה כשיהיו ילדים – הרי שנינו גדלנו בבית עם טלוויזיה, ותהיה זו צביעות להכחיש שקיימים יתרונות מסויימים בצפיה (מתונה) בטלוויזיה במהלך הילדות וההתבגרות – לימוד אנגלית, בידור ושעשוע והרחבת האופקים. מה שבטוח, מכשיר הטמטום, גונב הזמן, במתכונתו הסטנדרטית לא ישלח את אצבעותיו לתוך ביתי.
10 בינואר, 2012 | בשעה: 14:24 |
You have thoughts of your own, so you don't need TV. But what about the rest of us (98%), who don't? xxx
10 בינואר, 2012 | בשעה: 15:10 |
מסכימה לכל מילה!
10 בינואר, 2012 | בשעה: 21:55 |
פוסט מעולה!!!
במשך 27 שנות חיי הבוגרות והעצמאיות, היתה לי טלויזיה (או כמו שאני אוהבת לקרוא לה טמבליזיה) למשך כשנה, כניעה זמנית ללחץ הזאטוט, שמאס בטלויזיה כחודש אחרי שהיא הגיעה.
יכולה לספר לכם שהתגובות מהעולם החיצון על כך שאנו חיים ללא המכשיר ה"חיוני" הזה נעות בין :"כל הכבוד" לבין: "איך? איך אפשר לחיות ללא טלויזיה? ומה אתם עושים כשמשעמם לכם?"
מרגישה שחיי יותר מאוזנים, הטלויזיה היא מקדם היסטריה מספר אחד בחיים המערביים ומעורר הלחץ והחרדה העיקרי.
בנוסף, זה המכשיר הכי טוב להפוך את ילדיכם להיות חסרי אישיות, חסרי דמיון ומעוף, בעלי סף רגישות נמוך מים המלח, או במילה אחת- זומבים.
אשרי כל מי שמצליח להתנתק מהסם המסוכן הזה
11 בינואר, 2012 | בשעה: 13:09 |
אין כמו הטלויזה ערוץ ההיסטוריה,ערוץ המדע,ערוץ הסרטים
11 בינואר, 2012 | בשעה: 16:59 |
מילים כדורבנות, כן ירבו.
12 בינואר, 2012 | בשעה: 11:53 |
גם לנו זה קרה
ביתנו התינוקת בהיותה בת חצי שנה רצתה לבדוק
כמה פעמים ניתן להדליק ולכבות את הטלויזיה עם השלט
אז היא לחצה והוקסמה ואז לחצה שוב ושוב ושוב
עד שהבלתי יאומן קרה !
מסתבר שגם טלויזיה של סוני מפסיקה לעבוד בשלב מסוים .
מאז כבר שנתיים וחצי שאנחנו ללא ונהנים מיוטיוב כפי שלא נהננו מעולם .
לפחות הבת שלי רואה לא רק יובל המבולבל אלא גם רחוב סומסום , רגע עם דודלי , פרפר נחמד וכל הסדרות שגדלנו עליהן .
כל המשפחה נהנית כפי שלא נהננו מעולם וחווית גידול הילדים הפכה כייפית מאין כמוה.
עשו צעד חכם והשליכו את המכשיר ותתפלאו כמה קל לחיות בלי .
אנחנו אוהבים את הטלויזיה מרחוק
14 בינואר, 2012 | בשעה: 16:48 |
לא רק שאנו מנותקים מהטלויזיה ב-11 השנים האחרונות, גם ביתנו, בת ה-12 גדלה למעשה בלעדיה. והיא גדלה לתפארת: סקרנית ואינטליגנטית, כישורים חברתיים לעילא ולעילא, עולם ידע עצום ואינטליגנציה רגשית מפותחת ובעיקר, תפיסה מציאותית ובריאה של החיים ומה שמשמעותי בהם. בשטויות של גיל ההתבגרות מעדכנות אותה החברות בבית הספר ממילא, ומדי פעם, כשממש בא לה, יש מחשב ודי.וי.די לראות איזה סרט טוב. בית שפוי, אוכלים ביחד כל המשפחה, ומ-ד-ב-ר-י-ם!
17 בינואר, 2012 | בשעה: 13:36 |
בהחלט
כמאמר השיר "הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם
מתרבות המערב"
זו המטרה של הכלכלה המודרנית – לגרום לצרכן להיות שבוי – שבוי למרקע, שבוי לצריכה ובעיקר שבוי לתחושה שיש אח גדול לכל נושא והוא מחליט ובעיקר יודע יותר טוב ממני. זה לוחץ חזק על הצורך שלנו כבני אדם להרגיש שאנחנו כמו כולם.
לנו (לי ולאישתי) אין כבר הרבה שנים טלויזיה – ומדיי פעם שאנו צופים בתוכן הטליוזיוני אצל אחרים – אנו מיישרים מבט אחד לשני – מחייכים ואומרים " איזה מזל שלנו אין את זה בבית".
מי יתן וירבו האנשים – שחיים את חייהם מתוך מחשבה ולא מתוך תחושה שצריך.
18 בינואר, 2012 | בשעה: 16:03 |
נורא נכון מה שכתבת פה.
18 בינואר, 2012 | בשעה: 18:10 |
לא מתנתק
אני מוכן לשלם את האגרה ואפילו דמי מנוי. ולא מתנתק מהטלוויזיה.
אני עושה בה שימוש קבוע כל ערב, חצי שעה – ואני נרדם.
מזפזפ עד שמוצא סרט סכריני חסר כל חשיבות – דרך נפלאה להרדם.
ואה, כן – אין טלויזיה בחדר המגורים, שם אני קורא ספר או עיתון, שומע מוזיקה.
וכן – האח הגדול לא מוכר אצלנו בבית, גם כולוטק לא ראינו כבר שנים, את החדשות אני קורא באינטרנט, וכשחברים מדווחים על מצבו של משתתף זה או אחר בתחרות זמר, ריקוד, כישרונות צעירים – אני מכריז שאני לא מעודכן כי לא צופה – שיתבישו הם לא אני.
19 בינואר, 2012 | בשעה: 22:51 |
זאת לא טמינת ראש בחול,סוג של אסקפיזם מטופש,במיוחד הקטע של החדשות
אם המים מורעלים הם מורעלים ולא יעזור אם תכסה את האזניים
20 בינואר, 2012 | בשעה: 0:39 |
מסכים איתך לחלוטין!! לי, אישית, היו תקופות עם טלוויזיה ותקופות ללא….אולם, כיום – עם כל השפע באינטרנט, מזה והיצע ניכר, של ספרים טובים, מזה – מי לעזאזל צריך טלוויזיה? לשם-מה? לתכניות-הרעליטי? לשטפון אינקץ, של "ידוענים מבשלים"?
כל-כך מיותר… ברשת, אני רואה מה שבא לי, כשבא לי, בזמן שלי… בלי רעליטי, בלי פרסומות (למעט, פה ושם, באתרים, המכילים פרקי-סדרות), בלי שום-דבר כזה! ואת החדשות, אני צורך כרצוני, ממקורות כאלה ואחרים – ומבלי להתייחס, יותר-מדי, לתעמולת ערוץ-הרדידות (כלומר, שהרדידות המוחלטת, הפתולוגית, היא דתו….לה הוא קנאי; מוכר גם, כערוץ 2). ואינני מוגבל, דווקא, לחדשות הביצה הארצישראלית…
אוה, וגם תשלומי כבלים/לווין/אגרה, אין כאן.
ככה ש – בעידן האינטרנט המהיר, מי לעזאזל צריך טלוויזיה??
20 בינואר, 2012 | בשעה: 9:22 |
הדבר הכי טוב שקרה לי, גם שאיבדתי את ערוץ האופנה והחיות, שרק בהם צפיתי עד אז.
21 בינואר, 2012 | בשעה: 23:17 |
הי נתי , הייתי שמח אם היית פחות בוטה בתגובתך אבל לגופו של עניין אני לא מדבר כלל על כיסוי האזניים, אני טוען שהטלוויזיה יוצרת סכנות מדומות ולא אמיתיות, אותן ברצוני לפלטר. על הסכנות האמתיות יש לי דרכים נוספות ללמוד.
21 בינואר, 2012 | בשעה: 23:20 |
כל הכבוד, בדיוק מה שאני מתכנן לילדים שלי
21 בינואר, 2012 | בשעה: 23:23 |
I like the way you think…even if people dont have thooughts of their own will be better off reading books or hanging with friends than watching TV
22 בינואר, 2012 | בשעה: 20:00 |
גם אני בלי טלויזיה. החיים יפים הרבה יותר! מתאים לאנשים עצמאיים בדעותיהם ובעלי אומץ.
30 בינואר, 2012 | בשעה: 14:23 |
כל הכבוד לך אחי!
עלה והצלח ותזכה להמון אושר ועושר כלכלי ואינטלקטואלי!!
הטלוויזיה היא הדבר הכי אימפוטננטי שהמין האנושי יכל להמציא, זה זוועה ולפי דעתי מוכרחים לחולל שינוי מבוקר שיתבצע על ידי גורמים בעלי דעת!
ממש תת רמה לשמה ושריפה של הזמן היפה בחיים!
ועד אז – להתנתק!
תודה
30 בינואר, 2012 | בשעה: 15:00 |
גם אנחנו כבר כמעט 5 שנים ללא טלוויזיה. זו לא היתה החלטה עקרונית. פשוט, כשעברנו לביתנו החדש התלבטנו במה לבחור- כבלים או לוויין. אחרי חודש של התלבטות, בו לא היינו מחוברים לשום ספק, הגענו למסקנה שאין סיבה להתחבר.
כדי לא לשלם אגרה, גם הוצאנו את מכשיר מהבית (לאחר 3 שנים של התכתבויות עם רשות השידור הצלחנו לקבל את הפטור).
הילדים רואים טלויזיות אצל הסבים והסבתות ובבית רק YouTube.
במקום לרבוץ מול הטלויזיה בערב, לי ולבעלי יש שעה- שעתיים בערב בהן אנו יכולים לדבר. זה הכיף שלי בערב.
התגובה הכי מעצבנת שאנו מקבלים על חוסר הטלויזיה היא: ״מתי תקנו טלוויזיה? את לא חושבת שהילדים צריכים טלוויזיה?״
30 בינואר, 2012 | בשעה: 21:19 |
כל הכבוד !
30 בינואר, 2012 | בשעה: 21:19 |
תודה רבה, בהצלחה
15 בפברואר, 2012 | בשעה: 3:47 |
לא משלמת אגרה
ונהנת מחיי אהבה, אושר ועושר
16 בפברואר, 2012 | בשעה: 22:48 |
אחרי שנתתי את ה-TV לבתי לפני שנתיים (לא לפני שהבטיחה שתישתמש בה רק במקרה חרום) , גיליתי שיש 24 שעות ביממה .
אכן צודק, טלביזה היא גנרטור של פחד, המייצרת אוכלוסיה פסיבית וחרדתית.
כיום (לאחר שאובחנו התוצאות בביתנו) כמעט כל מכירי התנתקו מהדבר הזה.
יישר כח לכל מי שמתנתק.
24 באפריל, 2012 | בשעה: 9:07 |
כל כך נכון עד שבא לצרוח – לך תשכנע את האישה שלי והבת שלי ואני מוכן לשלם לך הרבה שהן ישליכו את הT.V לזבל.
2 במאי, 2012 | בשעה: 0:02 |
הזדהיתי עם כל מילה שמעצימה את הזולות של המכשיר הזה, את הזולות שהאנשים בוחרים ולא בשליטה מודעת את ההשפעות השליליות על חייהם. אני חושבת שטלויזיה היא בזבוז זמן אדיר. אניאישית לא רואה כלל אלא רק שומעת דרכה ערוצי רדיו. יש לי שליטה מלאה לגבי הזמן כשביתי צופה אך בכל זאת בימים האחרונים אני ובעלי שוקלים להוציאה מהבית. הטלויזיה לא תופסת מקום גדול ואפילו לא בינוני בחיים שלנו ובהחלט יש הרבה על מה לחשוב ולעשות בלעדיה. אנחנו יותר יצירתיים ורבי עשייה בלעדיה, לא מנוונים ומתנוונים שכלית, נפשית, פיזית ורגשית. קיבלתי את המייל הזה דרך חברה טובה בעקבות שיחתינו על הנושא והתחזקתי מהמשמעות וההשלכות שצפייה מרובה בטלויזיה ובכלל עלולה לגרום.
שבוע טוב.
אני.