מה קרה לי מאז שהתנתקתי מהטלויזיה

להתנתק מהטלויזיה

אני מודה, זה ממכר:  שמתחילים לראות סדרה כמו האח הגדול מתחילים להכיר את הדמויות ולפתח אליהן רגשות, קשה להתנתק, דרמה אנושית מאז ומעולם היתה מרתקת.
אבל זו גם הדרך לאיבוד שליטה על הזמן שלך. כשהייתה לי טלויזיה תמיד רציתי עוד ועוד, הרבה תכניות היו מעניניות וקשה היה לי להגיד די.
כבר שנים רבות ניסיתי לשכנע את אישתי שנתנתק מהטלויזיה והיא סרבה.
אני לא מדבר על הכבלים או על YES – זה מעולם לא היה לנו אלא על הערוצים הרגילים.יום אחד זה קרה מעצמו -התקלקלה ומאז אין. אז פתאום יש יותר זמן פנוי ופתאום קוראים ספרים יותר: אני נהנה במיוחד להחליף ספרים של האוניברסיטה המשודרת עם חברי לצוות בעבודה וללמוד אותם בבית.
אבל לא פחות חשוב – מפלס החרדה והזעזוע יורד.
פתאום הבנתי שהייתי תחת מתקפה בלתי פוסקת של מקרי אסונות, רצח, אונס, רוע, קומבינה, שחיתות, וכ"ו שגורמים לך לפתח חשדנות תמידית, פחד, חוסר בטחון,
זה לא בריא לחיות כך וזה גורם לך להיצמד עוד ועוד לטלויזיה כדי ללמוד עוד "שלא ירמו אותי", בוא נראה כלבוטק ועובדה כדי שלא ניפול בפח, בואו לא ניקח סיכונים.
מתוך אווירה של פחד יש נטייה להיצמד לערכי התרבות עליהן גדלת, ובתרבות המערב פרוש הדבר להגביר את הצריכה.
ומה קורה – מתחילים לרכוש ביטוחים – ביטוח בריאות מושלם ופלטינום, ביטוח נסיעות מורחב לחו"ל, סורגים ואמצעי אבטחה למיגון הבית, בוא ליתר בטחון ניקח את החיסון לשפעת החזירים, ונקנה את חומר החיטוי לידיים,
בוא נעשה גם את החיסונים של וירוס הפפילומה ווירוס רוטה אפילו שהם לא בסל הבריאות
נשלם מכיסנו, רק שלא יקרה לנו משהו…
ובעצם בוא נפסיק לשתות מים מהברז כי הם לא ראויים לשתייה בישראל של 2010
אז נשלם פי 100 על מים מינרלים.
זה לא רק שגורמים לנו חוסר בטחון אלא מפמפמים לנו שצריך כל הזמן להתחדש, להחליף את מסך ה LCD במחשב ובטלויזיה למרות שהקודם עדיין עובד מצויין,
גורמים לך לחוש ריקנות ובוז עצמי כשאתה משווה את עצמך לדוגמניות בטלויזיה
אז אם רק אקנה את האייפון הזה או את הבגד הזה או הקרם הזה אני אהייה מאושר כמו הדוגמן הזה
לוח השידורים הקבוע של הטלויזיה פירושו שאתה חייב לראות את מה שהם משדרים מתי שהם מחליטים, אם לא תראה את זה עכשיו -תפסיד – אתה פחות בשליטה, לעומת זאת באינטרנט אתה מחליט מתי לראות.
ועוד דבר חשוב- הטלויזיה היא אחד הפתרונות הקלים ביותר שאני מכיר למיסוך הקול הפנימי והמטריד שמתחיל לעלות ברגע שאתה לבד עם עצמך.
הקול שמנסה לעורר אותך לחשוב מה אתה עושה עם החיים שלך, האם אתה חי אותם כפי שהיית באמת רוצה, הקול שמכריח אותך לקבל החלטות קשות, לעשות עבודה פנימית.
הטלוזיזה היא פטיש נוח להנחית מכה על הקול הזה בכל פעם שהוא מבצבץ וזוקף את ראשו.
מוכרחים לנטרל את הפטיש הזה באופן אסטרטגי אם באמת רוצים להתחיל תהליך של צמיחה אישית.
תזכרו – עולם הטלויזיה מבוסס על רייטינג, וזה אומר לייצר בכל יום תוכן חדש שיעניין כמות גדולה של צופים – זה כמעט בהכרח גורם לרמה נמוכה יותר של ידע, תשוו את זה לספר שמישהו כותב במשך שנה או שנתיים,בתחום שבו הוא התמחה ותבינו למה טלויזיה היא דרך נחותה יותר להשגת ידע לעומת קריאת ספרים

בקיצור בהתנתקות מהטלוויזה לא רק שחוסכים ה-מ-ו-ן זמן ואת העלות של הכבלים אלא חוסכים הרבה קניות מיותרות, והבונוס – מחזירים אט אט את השפיות הנפשית, מחזירים את מפלס החרדה למקום הראוי ומסתפקים ב 5 דקות של עידכון חדשות ברדיו בדרך לעבודה
עדכון קצר, לקוני, מאוזן ,ללא תמונות זוועה וללא שטיפת מוח
האם מישהו קונה ?